
היום מתברר סופית את מה שרבים בימין חשדו כבר מזמן, ליברמן שאמר שאצלו 'מילה זו מילה' ושהוא 'מבין ערבית' מוכן לדבר יידיש ולרכוב על גמלים תמורת כס המלכות של המדינה.
בואו נחזור ל-2019, סבב א' של בחירות שעוד רגע יתגלגלו לכאוס פוליטי וריק שלטוני של שנים. לגוש הימין יש 66 מנדטים, כולל ליברמן. כולם בטוחים שהממשלה הבאה כבר נעולה, חלוקת תפקידי השרים כבר מודלפת לעיתונות, ברגע האחרון ליברמן, שהגיע אז לתחתית וכמעט צנח מתחת לאחוז החסימה, שובר את הכלים ומסרב להיכנס לממשלה.
בסביבת ליברמן הטענה הייתה שנתניהו הפך לשבוי של החרדים, שהגיעו אז לנתון משמעותי של 16 מנדטים, יותר מפי 3 מכוחו של ליברמן. מאותו יום, שהוביל אותנו לכאוס פוליטי בלתי נתפס מיתג את עצמו ליברמן מחדש כאיש הפלדה של הפוליטיקה הישראלית, מכר כי הצבעה לו היא בכלל לא הצבעה לליברמן היא תעודת ביטוח, לממשלה בלי הערבים ובלי החרדים.
מאז אותו יום הפך ליברמן לאבן הנגף של הפוליטיקה הישראלית, הוא הכשיל ממשלות מימין ומשמאל בטיעונים שונים ומשונים, סירב להיכנס לממשלות אחדות כשקמו כאלה אך שוב ושוב הוכיח כי הבטחותיו נמסות כמו שלג בקיץ.
אחרי 5 מערכות בחירות בהם היה הדובי לא לא האולטימטיבי, ליברמן אכן נכנס בסופו של דבר אל ממשלה תחת הערבים, בתור שר אוצר אף חתם על העברת מילארדים רבים אל רע"מ וגופים רבים בציבור הערבי, כאשר כולם ידעו שחלק מהכסף יגיע לגורמים עבריינים וקיצונים.
היום מוכיח ליברמן, עם הפרסה האולטימטיבית לזרועות החרדים דבר אחד, לא עמד מאחורי זעקותיו הנצחיות ב-7 השנים האחרונות אפילו לא עיקרון אחד, העיקרון היה כאוס.
אביגדור ליברמן צפה בעצמו נמק פוליטית לצד בנימין נתניהו ומחוויר לצד דמויות חדשות בימין והחליט כי הדרך להגיע לקומה העליונה היא פשוט להפיל את המגדל.
אם נביט אחורה במבט מפוקח על צעדיו של ליברמן לא להיכנס לאין ספור ממשלות, שלפרשנים רבים נראו הזויים, תמוהים ולא פרגמטיים נראה ההפך. ליברמן פירק מהיסוד את הסדר הפוליטי הישראלי עד שהמדינה קרסה לרגליו.
אם נשים לב לדפוס, ליברמן סירב להיכנס לממשלות, גם אם היו טובות לישראל על פי כל מידה אפשרית, כאשר הוא היה רק עוד חלק מהממשלה, והסכים להיכנס רק כאשר היה לשון המאזניים, וכאשר שותפיו היו חלשים ותלותיים כמו בימי ממשלת בנט לפיד, הממשלה היחידה ב-7 השנים האחרונות אליה הסכים להיכנס.
וכעת אחרי 7 שנים של כאוס פוליטי וזריעת הרס חסר תקדים, הגיע ליברמן לאן שרצה יותר מתמיד, כל שותפיו חלשים משהיו אי פעם, כה חלשים שעד כה ההצעות הכי ריאליות היו ממשלת מיעוט שתורכב על בסיס כ-40 אצבעות ובהימנעות סיטונאית של מפלגות ערביות עוינות, והינה מגיע ליברמן, כאשר שותפיו מוכים וחבולים וחסרי אונים, פתאום החרדים אינם איום קיומי, כפי שקודם לכן, כאשר הדבר שירת אותו, הערבים הפסיקו להיות סדין אדום.
כמה נזק שאיפותיו של אדם אחד יכולות לעשות, דמיינו אם ישראל לא הייתה מבזבז חצי מכהונתו הראשונה של טראמפ בסבבי בחירות בלתי פוסקים, דמיינו את ההישגים המדיניים הדמיוניים שניתן היה להשיג.
הרי דיונים על סיפוח עלו בתקופת טראמפ גם בזמן ממשלות המעבר של נתניהו, דמיינו כמה היה ניתן להאיץ את הסכמי אברהם, שנחתמו כמעט מיד כאשר לישראל הייתה ממשלה נבחרת ויציבה אחרי סביב בחירות בלתי פוסקים. דמיינו את הפילוג המיותר, הזעם ברחובות שהיה נחסך, אם כל המדינה לא הייתה נחנקת בכאוס שזרע אדם אחד בלבד.
אביגדור ליברמן, כל הכבוד שעצרת את הקומבינות השקטות של הליכוד עם העסקנים! עכשיו כולנו רואים שרק השוויון בנטל יציל את צה"ל מהכאוס האמיתי