
יש אמת אחת בעולם הזוגיות שלא נעים לשמוע, אבל כדאי מאוד לפני: ככל שאתם נואשים יותר שמישהו יאהב אתכם, כך אתם עלולים לגרום לו לרצות להתרחק מכם.
נשמע אכזרי? אולי. אבל בואו נבין מה באמת קורה כאן: בתחילת קשר הכול מרגש. הודעה קטנה מקפיצה את הלב, שיחת טלפון הופכת את היום, ומילה טובה יכולה לגרום לנו לרחף. אלא שלפעמים, בלי לשים לב, הרצון הטבעי להיות נאהבים הופך לצורך בלתי נשלט לקבל אישור.
ואז מתחילה הבעיה.
אתם בודקים מתי הוא התחבר. מנתחים למה היא ענתה רק אחרי שעתיים. שולחים עוד הודעה כי הראשונה לא נענתה. מוותרים על תוכניות, על חברים, על עקרונות, ולפעמים אפילו על הכבוד העצמי, רק כדי לא לאבד את האדם שמולכם.
ובדיוק שם, במקום שבו אתם חושבים שאתם נלחמים על האהבה, אתם מתחילים לאבד את עצמכם. ְכי בואו, יש הבדל עצום בין לומר "אני רוצה אותך" לבין לשדר "אני לא מסוגל בלעדיך".
המשפט הראשון מבטא אהבה. השני עלול להטיל על האדם שמולכם אחריות כבדה לאושר שלכם.
ואף אחד לא רוצה להרגיש שהוא אחראי בלעדי לנשימה הרגשית של מישהו אחר.
וזו נקודה שחשוב להבהיר: אנשים לא בהכרח מתרחקים מאהבה גדולה. הם מתרחקים כשהאהבה הופכת ללחץ, לתלות, לדרישה בלתי פוסקת להוכיח שהיא עדיין קיימת.
אדם שבטוח בערכו יודע לאהוב בלי להתחנן. הוא יודע להתגעגע בלי לרדוף. הוא מסוגל לומר "את חסרה לי" בלי להפוך את השתיקה שלה לאסון לאומי.
כאילו וסליחה על עולם הדימויים שלי אבל...ראיתם פעם מוכר בסוכנות 'למבורגיני' או 'פרארי' שיתחיל לשכנע לקוח לקנות את המכונית?
אין מצב!
אח שלי, הגעת לקנות מכונית יוקרה. מותג. ואין מה להסביר או לשכנע. מתאים לך, תיקח. לא מתאים לך, תמיד תוכל ללכת לסוכנות של 'יונדאי'. גם לא תשמעו אף מוכר 'מזראט'י או 'בוגאטי' שישאל את הלקוח אחרי הנסיעה: "נו, איך הייתה הנסיעה?". הוא יודע איך הייתה הנסיעה. בגלל זה הוא כאן.
טייק איט אור ליב איט.
והדבר המעניין ביותר הוא שדווקא הביטחון הזה יוצר משיכה. לא משחקי אגו. לא התעלמות מכוונת. לא השיטה הילדותית של "אני אחכה שלוש שעות לפני שאענה". אלה לא ביטחון עצמי. אלה תחפושות של חוסר ביטחון. ביטחון אמיתי הוא היכולת להיות נוכח, חם, אוהב ונדיב, ובאותו הזמן לדעת שגם אם הקשר לא יצליח, החיים שלכם לא ייגמרו.

למה אני מתכוון?
לזה שאהבה בריאה היא מפגש בין שני אנשים שרוצים זה את זה, לא בין שני אנשים שמפחדים להישאר לבד. וזה בדיוק המקום שבו רבים מתבלבלים. הם חושבים שאם ייתנו יותר, יוותרו יותר, יסלחו על הכול ויהיו זמינים בכל רגע, הצד השני יעריך אותם יותר. אבל אהבה אינה תוכנית צבירת נקודות.
כשאתם מוחקים את הצרכים שלכם כדי לשמור על הקשר, אתם אולי מצליחים להחזיק באדם האחר, אבל משלמים מחיר כבד מדי. ובכל זאת, צריך לזכור: גם לאדישות אין מקום בזוגיות. מותר לבקש קרבה, מותר להזדקק לחיבוק, ומותר לומר בכנות שכואב לכם.
פגיעות אינה חולשה, ובן זוג ראוי לא ינצל אותה נגדכם. הבעיה מתחילה כשאתם מוכנים לעשות הכול, אפילו לבגוד בעצמכם, רק כדי שלא יעזבו. אז בפעם הבאה שאתם מרגישים צורך לרדוף, לשכנע או להתחנן לאהבה, שאלו את עצמכם שאלה אחת: האם אני פועל עכשיו מתוך אהבה, או מתוך פחד שלא יבחרו בי?
בסופו של דבר, האדם הנכון לא אמור לגרום לכם לעבור מבחן קבלה בכל בוקר מחדש. והמשפט שהייתי רוצה שתיקחו איתכם הוא פשוט: אל תנסו להיות כל מה שמישהו אחר צריך, במחיר של ויתור על מי שאתם.
כי אהבה אמיתית לא מתחילה במקום שבו מישהו סוף סוף בוחר בכם. היא מתחילה במקום שבו אתם מפסיקים לוותר על עצמכם כדי שיבחרו בכם.
==
אבינועם הרש הוא מחנך ומגיש פינת החינוך ב'כאן מורשת'. עוסק בקאוצ'ינג וחוסן מנטלי, מייסד קהילת מבקשי הזוגיות 'מרימים את השמיים' ועורך התוכן לשעבר בעמותת 'ישפה'.
