
ברוכים הצופים חובבי המוזיקה והמתמטיקה לעוד עונה של "הכוכב הבא". מה הקשר בין מוזיקה לחשבון? ובכן, הקשר המעט מתחכם אך נכון עובדתית הוא שממוזיקה רוב בני האדם נהנים בלי חשבון, וממתמטיקה הרוב לא נהנים כי לא מספיק רק להגיע לתוצאה הרצויה והנכונה, אלא גם צריך להסביר את הדרך.
הדרך של תכנית הראליטי מוזיקה "הכוכב הבא לאירוויזיון" שהחלה אמש את עונתה ה-13 (שבפי אחד משני המנחים הנצחיים שלה אסי עזר היא מוגדרת "עונת הבר-מצווה" ובעיני צרי העין היא "עונת המזל-רע"), רצופה כוונות טובות. אבל במציאות התכנית סובלת מבעיות קשות לשיפור למרות שיש גם כמה נקודות אור לשימור.
וכדי שלא לייגע את הקוראים כמו שהפרק אתמול עינה את הצופים קבלו את ריכוז הבעיות והנקודות המאירות בשני קטעים קצרים וממצים, והלוואי (שזה גם שם שיר של בעז שרעבי שהתמודד בקדם אירוויזיון וזכה בנקודה אחת), שכך הייתה נראית גם העונה של הכוכב הבא הבאה עלינו לטובה.

נקודות לשיפור: לקצר, לא לגנוב פוקוס, הבעיה הדתית והניקוד
- מסע ארוך: בתחילת התכנית הכריזו המנחים ששוב אנחנו יוצאים "למסע" למציאת הכוכב הבא לאירוויזיון 2027. והמושג הזה כבר יוצר בעיה לטווח ארוך. בעבר, ישראל בחרה נציג אירוויזיון בשתי דרכים: ועדה מיוחדת של רשות השידור ששלחה את הנציג בלי לשאול קודם אם הוא מעוניין ופשוט "הפילה עליו תיק" לייצוג ישראל בתחרות שירים בינלאומית כשעדיין אין לו שיר והוא בכלל לא רצה להשתתף בה. בעייתי.
כשהבינו בהנהלת הטלוויזיה את הבעייתיות, המציאה רשות השידור הישראלית שהיום שמה "כאן 11”, שהיא מש"תפית של קשת בבחירת הנציג הישראלי לאירוויזיון 2027 וגם משדרת את כל אירועי התחרות הרבים מדי, את הדרך השנייה לבחירת הנציג הישראלי לאירוויזיון: המופע המושקע והגאוני "קדם אירוויזיון" שהיה שידור טלוויזיה שנמשך כמעט 4 שעות ובסופו נבחר הנציג הישראלי לתחרות השירה העולמית. זה עדיין היה תהליך ארוך ומייגע, אבל כזה שנמשך רק ערב אחד ולא כשלושה חודשים.
הבעיה של "הכוכב הבא לאירוויזיון" מבחינת האורך, אינה רק באריכות העונה אלא גם באריכות הפרקים. ראיונות מיותרים על המתמודד ב"סלון" המגוחך והמיותר של המנחים אסי ורותם (שמיד נפגוש שוב בבעיה הבאה), עוד ראיון קצר יותר עם השופטים ועוד ראיון אחרי הביצוע והשיפוט המוגזם לטובה או לרעה. תוסיפו לזה את הביצועים של מתמודדים שלא עברו, ואת הקטע המיותר ביותר בתכנית הראשונה שהזכירה לנו שהשופטים מבינים במוזיקה ורובם זמרים (למעט אסף אמדורסקי, שגם הוא בעיה בפני עצמה אבל זה כבר נושא לכתבה שלמה), ששרו ב"כאילו אלתור" להעביר את הזמן עד האודישן הבא שיר של שלמה ארצי (שזה תמיד טוב לשמוע אבל לא קשור לפרק). זה היה קטע לא קצר שנוצר לרשתות החברתיות ושם הוא היה צריך לעלות ולא בתכנית עצמה. בזמן הזה יכולנו לשמוע עוד מתמודד/ת.
הבעיה הראשונה שחובה לפתור זה קיצור התכנית בחצי ומתן זמן ליותר מארבעה או חמישה אודישנים לפרק כדי להגיע מהר יותר לשלבים המתקדמים והמשמעותיים. אפשר לקצר את ואפילו לוותר על התזכורות המעייפות של זוכי העבר של התכנית (כולל הופעה מיותרת של נועם בתן "והמישליות" בקטע פתיחת העונה, שניתן ורצוי היה להחליפה בקליפ קצר ולא להפוך את בתן המוכשר לפלקט רקע של ההפקה, ולהזכיר לכולם שעדיין ואולי לתמיד יתייגו אותו כזמר של שיר אחד).

- הדת"ה (המנחים דורשים תשומי המוני): שני המנחים הנצחיים של "הכוכב הבא לאירוויזיון", ה"צמד חמד" הבלתי נפרד אסי עזר ורותם סלע, ממשיכים להשתלט בכוח על התכנית ו"לגנוב" זמן מסך על חשבון השופטים והצופים והכי מכעיס שהם עושים זאת על חשבון המתמודדים שהם העיקר.
אין שום בעיה עם זה שרותם ואסי חברים וצוחקים ונהנים, אבל בשביל זה המציאו בתי קפה. “הקטעים", שהם פותחים מיקרופונים ופורצים לשידור בשיחה של השופטים עם מתמודד כדי לקיים דיון על תמלוגים לשיר שאחד המתמודדים כתב לאיתי לוי (ועכשיו הוא צריך כמובן לשפוט אותו במקצועיות נטו ובלי דעות קדומות חלילה), או משנים אחד לשני את גובה הכיסא, הם נחמדים לרשתות החברתיות ולא נותנים שום ערך מוסף לתכנית עצמה. בטח שזה לא מכבד את המתמודדים שהמנחים צריכים להבין סוף סוף שהם העיקר, ולא הצמד הבלתי נפרד שנראה ונשמע אותו הדבר. כאן מגיע צל"ש לשופט החדש אושר כהן, שכשנשאל איך המרגש להצטרף למשפחת "הכוכב הבא" הוא שיחק אותה מגמגם לשנייה ואז אמר מיד: יאללה, הכוכב הבא התחלנו! . כמו שצריך.
- דתיים לא מודעים וניקוד לא ברור: שתי הבעיות האחרונות שראויות לציון ושולבו כבעיה אחת לצורך דוגמה בעייתית מהפרק הראשון בעונה ה-13 של "הכוכב", היא העובדה שיוצרים דתיים מודעים לכך שהזוכה בתכנית ייצג את ישראל באירווזיון, תחרות שמתקיימת באירופה ומשודרת בשבת קודש כשגם החזרה הגנרלית המצולמת האחרונה נערכת בליל שבת, ובכל זאת הם באים להתמודד עם כיפה וציציות בפנים או בחוץ בסגנון שחר טבוך וכיסוי ראש גדול קטן או פאה לנשים בסגנון נרקיס, בידיעה ברורה שלא סביר שיצאו בשאלה עד האירוויזיון ועוד יותר לא סביר שהפקת התחרות תשנה את החוקים הנוקשים בגלל הנציג הישראלי ותעביר את התחרות ליום ראשון.
נכון ש"הכוכב הבא לאירוויזיון" זו במה נהדרת להשקת קריירה במוזיקה, אבל זה נעשה במודע על חשבון מתמודד אחר ומוכשר לא פחות שיודע מראש שהוא יכול להופיע באירוויזיון בלי בעיה אם יבחר לייצג את ישראל בתכנית שזו מטרתה.
במקרה של התכנית הראשונה, מועמד דתי עם ציציות בחוץ שר יפה אבל השיג רק 69% מהשופטים והקהל ולא עבר לשלב הבא. בדיוק כשהוא סיים לשיר, הקהל סיים להצביע ולא העניק לו את האחוז הבודד שהיה מבטיח לו את המשך המסע. ונשאלת השאלה הגדולה: למה הקהל בבית לא שותף בבחירת "הכוכב הבא" שיהיה גם נציג ישראל באירוויזיון מתחילת הדרך, ומדוע שונתה השיטה של "כחול או אדום" באופן שמאפשר להשפיל את המתמודדים עוד יותר עם ציון נמוך בנימוק גרוע (אמדורסקי כמובן) במקום להעביר או לא להעביר שזה הרבה יותר פשוט.
למעשה, דעת הקהל באולפן היא דעת ההפקה שאינה מייצגת בכלל את הצופים בבית. זו בעיה גדולה שאין לה מענה גם אחרי 13 עונות.
נקודות לשימור: מתמודדים איכותיים, שמירה על פרופורציות והתמקדות בשירה
- הקול זה הכל: אם יש משהו אחד שמתמודדי "הכוכב הבא לאירוויזיון" יודעים שהם טובים בו, זה לדעת לשיר טוב וגם היכולת להחזיק שיר לא קל לביצוע מתחילתו ועד סופו. בעניין הזה, חשוב לציין את דעתם של גולשים רבים ברשתות החברתיות שהגיע הזמן שהזמרים הטובים יפסיקו להתחנף למפיקי המוזיקה הגדולים בעולם ולמארגני האירוויזיון עם שירים באנגלית וצרפתית! אתם רוצים להיות נציגי ישראל,לא? אז תדעו שבעבר זוכי האירוויזיון הגדולים שרו בעברית את כל השיר ואפילו המציאו שפה שלא קיימת שכבשה את אירופה (שפת הבית בשיר "אבניבי" ותודה לאהוד מנור ז"ל וליזהר כהן יבדל"א). יש בכל עונה זמרים טובים מאד, שצריכים לזכור טוב את מה ששרה ריטה (שהייתה שופטת בעונה הראשונה של "הכוכב הבא): “ואני רק רציתי לשיר". וזהו.

- לקחת בקלות: אם יש דבר שמרגיז את הצופה הממוצע כל פעם מחדש זה המועמד שמספר בגרון חנוק את סיפורו האישי במלודרמטיות ובסוף הביצוע בוכה ומבקש כוס מים. הכוכב הבא לסבול. זה רק שלב מקדים של התמודדות עם לחץ אטומי בשלבים המוקדמים של התחרות ובביצוע השיר עצמו כי הוא בחי, ואם זו התוצאה בשידור ערוך ומוקלט, אז אולי הבחירה להתמודד בתחרות מקדימה לדבר הגדול האמיתי לא הייתה נכונה מלכתחילה. יעל אלבו, המתמודדת האחרונה בתכנית הראשונה, בהחלט שיחקה אותה בביצוע שיר מעולה בצרפתית (נסלח במקרה הזה), אבל זה ייתר לגמרי את הצורך בסיפור הרקע האישי שלה כי בפורמט הזה צריכים לשפוט על שירה נטו ולא שום דבר מעבר לכך. וזו הנקודה המתאימה לציין לשבח שוב את השופט החדש אושר כהן, שעודד מתמודד שלא עבר ואמר שזו חוויה שהיא "בית ספר" ואפשר רק לעלות ממנה. אז תלמדו מאושר שצריך פשוט לקחת הכל בקלות.
בשורה התחתונה: עד גמר האירוויזיון בעוד כארבעה חודשים ככל הנראה יוכתרו בתואר "נציג ישראל לאירוויזיון 2027" לפחות שני מתמודדים בכל שתי תכניות של "הכוכב הבא לאירוויזיון" כך שהמסע לבחירת הנציג האמיתי עדיין בתחילתו והקהל המושפע והלא משפיע ילווה אותו בטוב, ברע ובלא נורא.
"הכוכב הבא לאירוויזיון 2027”, ימי ראשון שלישי וחמישי ב-21:15 , ערוץ 12


