
הסיפור המיוחד שמסופר פעמיים בפרשת השבוע חיי שרה על השידוך של רבקה ליצחק מעביר שני מסרים חשובים על הדרך הנכונה בה גומלים חסד עם עוברי אורח צמאים ועל ההשקפה הנכונה להתבונן קדימה ולאגור חוסן נפשי כדי להתמודד עם האתגרים המורכבים של עם ישראל בהמשך דרכו המתגבשת וגם אחרי שיגיע אל מה שנדמה בעיניו כמנוחה ונחלה למרות שגם שם יש התפתחויות בלתי צפויות שמחייבות חוסן רוחני ואמוני.

לתת מים לצמא וגם לגמלים
"מבחן החסד" שערך אליעזר עבד אברהם לרבקה מתואר כך בפסוק: "ותאמר שתה אדוני.. ותשקהו ותכל להשקותו ותאמר גם לגמליך אשאב". שואל ה-"אור החיים" הקדוש רבי חיים בן עטר: מה טעם לא אמרה רבקה תכף בתחילה "שתה אדוני וגם לגמליך אשאב"? ומבאר כי לתוספת וותרנות התכוונה רבקה באמירה זו. וכך מפרש "האור החיים" הקדוש:
" שאם הייתה מקדמת לומר גם לגמליך קודם שישתה הוא, יש מקום מצדו למהר בשתיה כדי להקל את טורחה שהייתה טורחת לקרב לפיו המים, כדי שלא יצטרך הוא אפילו להטות הכלי מכיוון שעוד צפויה לה טרחת הגמלים. ואילו עכשיו שטרם הודיעתו כוונותיה יחשוב אליעזר כי זהו כל טורחה וישתה כחפצו בניחותא ובמתינות. רק אחרי שיסיים לשתות במנוחה חשבה רבקה לנחוץ להניח דעתו שלא ידאג לגמליו הצמאים והוסיפה גם לגמליך אשאב". וזוהי דרך לימוד משמעותית של גמילות חסד אמיתית.

לינה כמשל לגלות
המדרשים מלמדים ששיחת אליעזר עם רבקה לא עסקה רב בגמילות חסד של אותו רגע אלא גם בהענקת חוסן וחיזוק באמונה לעם ישראל בדורות הבאים עד ימינו. כששאל אליעזר: "היש בית אביך מקום לנו ללין?" ענתה לו רבקה: " ... גם מקום ללון". ומפרש רש"י: ללין- לינה אחת, ללון- כמה לינות". ועל פירוש זה הרחיב ופירש רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל: "ביקשה רבקה אמנו להשריש לצאצאיה בדורות שיבואו מידות נאות ואומץ לב, ועשתה להם דוגמא במעשיה עם אליעזר כדי שיעמדו להם בימי הגלות. שאל אותה אליעזר 'היש בית אביך מקום לנו ללין?", האם תוכלי להבטיח את קיום האומה הישראלית לפחות בגלות אחת? והשיבה רבקה: 'גם מקום ללון' בכוחי גם לגלויות הרבה.."
משמעות הדברים היא שמעשי האבות והאמהות בעיקר בשבת "חיי שרה" המצוינת מדי שנה במערת המכפלה ובישוב היהודי בחברון היא שהלינה בגלות הגם שעשויה להתארך לעיתים זמנית בלבד ובעזרת השם בכוח האמונה ניתן להתגבר על כל הקשיים כי עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה עד שישמע את הקול המבשר האומר: "ענווים, הגיע זמן גאולתכם".
שבת שלום ומבורך!
