יותר מאלפיים שנה לאחר שטבעה, ספינת מלחמה עתיקה שנמצאה מול העיר פאנאגוריה שלחופי הים השחור מספקת הצצה נדירה לצי של אחד האויבים העיקשים ביותר של רומא העתיקה - המלך מיתרידטס השישי, שליט ממלכת פונטוס.
שרידי הספינה התגלו כבר בשנת 2012 בחפירות תת-ימיות באזור הנמל העתיק. כ-16 מטרים מגוף העץ שלה השתמרו מתחת ליותר ממטר וחצי של משקעי קרקעית הים. תיארוך פחמן הצביע על אמצע המאה הראשונה לפני הספירה, ואיל ניגוח עשוי ברונזה שנמצא במקום נשא עיטורים של כוכבים וסהרונים, סמלים שקישרו את הספינה לתקופתו של מיתרידטס.
לפי המכון לארכיאולוגיה של האקדמיה הרוסית למדעים, ייתכן שמדובר בספינה מציו של מיתרידטס שעלתה באש במהלך מרד שפרץ בפאנאגוריה בשנת 63 לפני הספירה. הספינה נמצאה כ-120 מטרים מן החוף, באזור שבו נמצאו גם עדויות להרס שנקשר לאותו מרד.
מיתרידטס השישי נחשב לאחד מיריביה הקשים של הרפובליקה הרומית. החל משנת 88 לפני הספירה הוא ניהל נגד רומא סדרה של שלוש מלחמות, שבמהלכן התמודד בין היתר עם המצביאים סולה, לוקולוס ופומפיוס. הצי שלו מילא תפקיד מרכזי במאבק על השליטה באזור הים השחור ומזרח הים התיכון.
כעת מחקר מדעי חדש של הממצאים מספק פרטים מפתיעים על אופן בניית הספינה. החוקרים בחנו 23 פריטי מתכת, בהם 22 מסמרים או שברי מסמרים. הבדיקות העלו כי רבים מהם יוצרו מנחושת או מסגסוגות נחושת, אף שברזל היה זול יותר וזמין לבוני ספינות בתקופה. לדברי החוקרים, הבחירה בנחושת מצביעה כנראה על ניסיון להאריך את חיי כלי השיט ולהפחית את הפגיעה בו בסביבה הימית.
בנוסף נמצאו סימנים לשימוש בלוחות עופרת קטנים לחיזוק נקודות מסוימות בגוף הספינה, לצד שכבות הגנה מחומרים כמו שרף ושעווה. הממצאים מצביעים על מערכת תחזוקה מתוחכמת, שבה בוני הספינה שילבו כמה שיטות שונות כדי להגן על העץ ולתקן חלקים שנפגעו.
אחד הממצאים המרשימים ביותר הוא איל הניגוח מברונזה, שאורכו כ-89 סנטימטרים ומשקלו 15.6 קילוגרם. בדיקות הראו כי הוא מורכב מכ-91 אחוז נחושת, 4.7 אחוז בדיל ו-4.3 אחוז עופרת. לדברי החוקרים, ההרכב הזה העניק לו עמידות גבוהה מספיק כדי לשמש לא רק כקישוט, אלא גם כאמצעי מעשי להגנה על הספינה ולספיגת פגיעות בעת התנגשות.
הממצאים הופכים את הספינה לאחד המקורות הארכיאולוגיים המעניינים להבנת הטכנולוגיה הימית של התקופה ההלניסטית. במקום סיפורים שנכתבו בידי היסטוריונים רומיים על מלחמותיו של מיתרידטס, החוקרים מחזיקים כעת בחלק ממשי מהמערכת הצבאית שאפשרה לו להתנגד לרומא במשך שנים.
