סדרת מאמרים שפורסמה ב-4 באוקטובר בכתב העת הרפואי The Lancet קובעת ששימוש בעייתי במדיה דיגיטלית בקרב ילדים וצעירים הוא בעיה של בריאות הציבור. לדברי הכותבים, הגבלות זמן מסך מצד ההורים ושליטה עצמית של הצעירים לא מספיקות מול מה שהם מכנים "הגורמים הדיגיטליים לבריאות".
הסדרה מבוססת על "סקירת-על" של 2,790 מחקרים, שכללו יותר מתשעה מיליון משתתפים מתחת לגיל 25. היא מצאה קשר עקבי בין שימוש בעייתי לבין דיכאון, חרדה, הפרעות שינה ופחות פעילות גופנית. החוקרים מדגישים שהבעיה היא לא רק כמה זמן נמצאים מול המסך. המדד שלהם הוא שימוש שקשה לשלוט בו, ושנמשך גם כשהוא פוגע בלימודים, בעבודה ובחיים החברתיים. אצל ילדים עד גיל 10, זמן מסך רב נקשר לפחות שעות שינה ולפגיעה בהתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית. מנגד, שימוש מתון ומשחקי וידאו שמערבים תנועה נקשרו לרווחה נפשית גבוהה יותר.
"פלטפורמות דיגיטליות מתוכננות כדי ללכוד תשומת לב ולאסוף מידע, לא כדי להגן על הבריאות", אמר אחד הכותבים, ד"ר ג'יי שו מאוניברסיטת טורונטו. הוא הוסיף שגלילה אינסופית, ניגון אוטומטי והמלצות מותאמות אישית הם "החלטות עיצוב מכוונות". החוקרים דורשים מהחברות לבדוק סיכונים בריאותיים לפני שהן משיקות מוצרים חדשים, ולשתף נתונים עם חוקרים בלתי תלויים.
שו שיבח את הצעות החוק בקנדה, C-34 ו-C-36, ואמר שהן "קלעו כמעט בדיוק". לפי ההצעות, רשתות חברתיות יוגבלו למשתמשים מתחת לגיל 16, אלא אם הפלטפורמות יוכיחו שיש בהן הגנות מספקות. החברה Meta מסרה בתגובה שבחשבונות של משתמשים מתחת לגיל 16 מופעלות כברירת מחדל הגדרות שמאפשרות להורים להגביל את זמן השימוש.
לא כולם משוכנעים. ד"ר אלכס ביטי מאוניברסיטת ויקטוריה בוולינגטון הזהיר לא "לבלבל בין מתאם לסיבתיות". הוא גם הטיל ספק בכך שאיסור על שימוש מתחת לגיל 16 יפתור את הבעיה. גם כותבי הסדרה מודים שקשה להוכיח סיבתיות, אבל טוענים שההיקף העצום של התופעה מצדיק כבר עכשיו "צעדי זהירות של בריאות הציבור".
