
"ראשינו בעמקי תורתה" וגם "על דגלנו כולכם חנו מסביב"
תנועת בני עקיבא בחרה להציב השנה כנושא מרכזי לחודש הארגון את השורה מהמנון התנועה אותו חיבר הרב נריה זצ"ל לטקס שמחת בית השואבה שנערך בסוכות תרצ"ב בסניף בני עקיבא בכפר סבא – "ראשינו בעמקי תורתה".
אין ספק שזהו מסר חשוב במעלתו להניח במרכז סדר היום הציבורי את התורה שבוקעת מבתי המדרש של הציונות הדתית – החל מבתי הספר היסודיים, דרך הישיבות והאולפנות התיכוניות. ישיבות ההסדר, המכינות והמדרשות וכלה בישיבות הגבוהות. בתי המדרש הללו משלבים ספרא וסיפא. מחזיקים ספר ונשק לטובת ההגנה והשמירה על העם והארץ.
אני מבקש להפנות את תשומת ליבנו לשורה אחרת בהמנון התנועה – "על דגלנו כולכם חנו מסביב". האתגר של בני עקיבא בכלל ובחודש הארגון בפרט הוא להביט ולראות האם המחנה שחונה מסביב לדגל כיום הוא אותו מחנה שחנה מסביב לדגל לפני חמש, עשר, או עשרים שנה.
מחנה הציונות הדתית הפך בשנים האחרונות למגוון יותר, ואין נפלא מזה. אנחנו חווים התעוררות של המסורתיות והדתיות על הרצף (שתי תופעות שונות בתכלית) ומבחינים בה בשדות שונים. כולנו זוכרים את המראות המדהימים סביב מאות אלפי הצעירים הנוהרים למעמדי סליחות ברחבי הארץ.
מעת לעת אנחנו שומעים על נערים ונערות בבתי ספר ממלכתיים המבקשים לאמץ מנהגים או סממנים המבטאים את המסורת. בעולם התרבות קשה שלא להבחין באומנים בעלי זהות מסורתית שהפכו לגיבורי תרבות עצומים ועוד ועוד.

השאלה המשמעותית היא מה אמורה הציונות הדתית לעשות למול התופעות הללו ומה תפקידה של תנועת בני עקיבא.
פרופ' מאיר בוזגלו, חוקר המסורתיות, מגדיר את האדם המסורתי כ"חולייה אחת בשרשרת שבה נמצא עולמם של הוריו". פרופ' בוזגלו מפריד בין נאמן למאמין ואומר שגם אם אתה לא מספיק מאמין חשוב שתהיה נאמן ותשדר נאמנות לעבר.
הגוון הסרוג והמסורתיות הן לא מצב זמני. זו בחירה זהותית הנשענת על תפיסת עולם הרואה את היהדות כתרבות. השינוי בציונות הדתית והפיכתה למגוונת ומורכת יותר מוסיפה לה כוח ונוכחות משמעותית יותר בסדר יומה של מדינת ישראל.
השינוי הזה מוליד דילמות שלא ראינו בעבר. אנחנו רואים את הדילמות כמעט מדי יום בחינוך הפורמאלי. אב גלוי ראש יכנס עם ילדיו לבית הספר הממלכתי דתי? האם זה דומה לכניסה של אם עם חולצה ללא שרוול? האם נכון לשנות ולהתאים את אופי פעילויות התרבות של בית הספר לשינוי ולגוון של הלומדים בו או שמא נכון להישאר להמשיך ולאחוז בדפוסי עבר.
גם לתנועת בני עקיבא מגיעים הדילמות: חניכה המגיעה לסניף לבד משכונה מרוחקת ומניחה מערב שבת בתיק את הטלפון הנייד ומגיעה איתו לפעולה, חניך שמגיע ללא כיפה בעקביות בשבת לסניף, האם חניכות יכולות להגיע עם מכנסיים לפעילות אמצע השבוע. חניכים מסורתיים מבית ספר ממלכתי מבקשים להגיע לסניף לפעילות.
למול הדילמות הללו עומדות קומונריות צעירות ומדריכים תלמידי תיכון. הם צריכים כלים מדויקים שאמורים להיגזר מתפיסת עולם אסטרטגית. אין לי ספק שקברניטי התנועה עוסקים בכך, אבל הגיעה העת לעבור לשלב הפתרונות ולצייד בתרמילים פדגוגים המותאמים לחינוך הלא פורמאלי את הקומונריות וצוותי ההדרכה ובעיקר לשדר להם את האמונה בהם למול אתגרי השעה.
ופטור בלא כלום אי אפשר – אומר כי אם נדייק את שער הכניסה לציונות הדתית רק ליחידי סגולה נגלה שהבאים שבעריו הולכים ומתמעטים.
בהצלחה לתנועת בני עקיבא בשבת הארגון ובברכת חברים לתורה ועבודה.

==
רועי לחמנוביץ' הוא יועץ אסטרטגי ומומחה למגזרים.