
שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, דוד זילר, איש את פסק הבוררות שחתם את תביעת הדיבה על סך 10 מיליון שקלים שהגישו ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ומפקד יחידה 8200 לשעבר, תא"ל (במיל') אהוד שניאורסון, נגד איש ההון סיכון מייקל אייזנברג.
במסגרת ההסדר, הורה השופט על סגירת התיק, לאחר שהבורר, עו"ד מאיר מזרחי, קבע כי לא היה בסיס להאשמות שהופנו כלפי השניים, ולצד זאת המליץ כי אייזנברג יעביר תרומה כספית משמעותית למערך השיקום של בית החולים שיבא לטובת חיילי צה"ל שנפגעו במלחמה.
על פי הדיווח בכלכליסט, הפרשה החלה בפברואר 2025, על רקע עסקת מכירתה של פאראגון - שברק ושניאורסון נמנים עם מייסדיה - לקרן אמריקאית ב-2024 תמורת סכום שהוערך בכ-900 מיליון דולר. אייזנברג, שותף מנהל בקרן Aleph הנחשב למקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו, שיתף בחשבונו ברשת X (טוויטר לשעבר) פוסט שמקורו בעמוד אנונימי שפורסם יממה קודם לכן.
בפרסום הועלו טענות קשות שלפיהן מייסדי החברה פגעו בביטחון המדינה בכך שגייסו את מיטב המהנדסים מיחידה 8200 ("גניבת יכולות"), וכן נטען כי מכירת החברה נעשתה ללא אישורים רגולטוריים וללא מנגנון פיקוח שימנע זליגת ידע ישראלי.
בעקבות הדברים הגישו ברק ושניאורסון תביעת דיבה חריפה, בטענה כי מדובר בהשמצות שקריות המייחסות פגיעה בביטחון המדינה למי שהקדישו את חייהם להגנתה. השניים דרשו מאייזנברג למחוק את הפרסום, לפרסם התנצלות פומבית והודאה בשקר בעברית ובאנגלית, ולהעביר תרומה של 10 מיליון שקלים לעמותת "הגל שלי" במקום פיצוי אישי.
מנגד, טען אייזנברג בכתב ההגנה כי מדובר ב"תביעת השתקה" שנועדה לבלום ביקורת ציבורית לגיטימית על שימוש מסחרי ביכולות סייבר של המדינה. לדבריו, חששותיו שותפו לגורמים רבים, בהם שלושה בכירים בקהילת המודיעין שהתריעו במכתב למשרד הביטחון ביולי 2024 מפני הסיכונים הביטחוניים הכרוכים במכירה לידיים זרות.
לאחר שהתיק הועבר לגישור אצל עו"ד מזרחי, הסכימו הצדדים להסמיך אותו כבורר. בתום סדרת פגישות משותפות ונפרדות, פרסם מזרחי הכרעה המאזנת בין עמדות הצדדים. באשר לסוגיה הביטחונית והרגולטורית, קבע הבורר כי החוק כלל לא חייב קבלת אישור פורמלי ממשרד הביטחון לעסקת המכירה, אך בפועל העסקה דווחה מראש לגורמים המוסמכים.
בעקבות זאת גובש הסדר מפורט על דעת משרד הביטחון וזרועות הביטחון, שנועד להגן על הטכנולוגיה הישראלית ולמנוע את זליגתה. עוד צוין כי ברק ושניאורסון כלל לא ידעו על המכתב ששלחו בכירי המודיעין, וכי ההסדר שגובש סיפק מענה מלא לחששות שעלו בו.

במישור האישי, קיבל הבורר את עמדתו של אייזנברג כי פעל מתוך דאגה כנה ואותנטית לביטחון המדינה, ללא כוונה לפגוע בתובעים או לקבוע עובדות נחרצות, אלא מתוך רצון לעורר דיון ושאלות ציבוריות.
עם זאת, מזרחי פסק חד-משמעית כי לאחר שהתבררו העובדות, "לא היה בסיס לדברים שפורסמו", והוסיף כי אילו ההבהרות הללו היו בידי אייזנברג מלכתחילה, הוא לא היה מפרסם את הדברים או חוזר עליהם. הבורר הדגיש כי אייזנברג אינו מערער על תרומתם הרבה של ברק ושניאורסון לביטחון ישראל, וקרא לצדדים לשים את המחלוקת מאחוריהם למען שיח ציבורי חופשי ומכבד.
בסופו של דבר, ההחלטה אינה מחייבת את אייזנברג בנוסח ההתנצלות שדרשו התובעים ואינה נוקבת בסכום מדויק לתרומה לאגף השיקום בשיבא, אלא מגדירה אותו כ"סכום משמעותי". עם זאת, במכתב נלווה ששלח לבאי כוח הצדדים – עורכי הדין יורם ראב"ד, שמואל גלינקא וענבר הרמן ממשרד שבלת (שייצגו את ברק ושניאורסון), ועורכי הדין אסף בנמלך ונעמה הורן ממשרד בן צור קורב (שייצגו את אייזנברג) – הבהיר מזרחי כי העברת ההחלטה לאישור בית המשפט הותנתה בקבלת אישור על ביצוע התרומה, וביקש כי פסק הבוררות יפורסם ברשתות החברתיות שבהן פורסמו הטענות המקוריות.

אם לאהוד ברק היה אנרגיה חיובית יכל לעזור רבות למדינת ישראל.