חדשות בארץ

איך הוא ידע? האזהרה המצמררת של בן גוריון מלפני 91 שנים נחשפת

91 שנים אחרי שנכתבו, שני מסמכים נדירים של דוד בן-גוריון נחשפים לראשונה ומגלים כיצד הזהיר מפני התפשטות האנטישמיות בעולם, ומה הייתה התוכנית שהציע כדי להבטיח את עתידם של מיליוני יהודים. דווקא היום, הדברים מקבלים משמעות מיוחדת

ראש הממשלה דוד בן גוריון במשרדו, ( (באדיבות: אוסף התצלומים הלאומי))

91 שנים עברו מאז שדוד בן-גוריון כתב על הסכנה ליהודי העולם, אבל כשקוראים היום את הדברים שלו, קשה להתעלם מהדמיון למציאות הנוכחית. בזמן שגילויי האנטישמיות שוב מעוררים דאגה בקהילות יהודיות ברחבי העולם, שני מסמכים היסטוריים שנחשפים לראשונה מגלים עד כמה הנושא העסיק את מי שלימים יהפוך לראש הממשלה הראשון של ישראל.

לרגל יום האזכרה הממלכתי ה-53 לפטירתו, שיצוין מחר (שני), המכון למורשת בן-גוריון וארכיון בן-גוריון חושפים שני מסמכים שכתב בשנים 1934 ו-1935 לשופט היהודי-אמריקאי לואי ברנדייס. במסמכים הוא לא רק מזהיר מפני האנטישמיות, אלא גם מציג תוכנית מעשית לקליטת יהודים בארץ ישראל, כשהנגב עומד במרכזה.

"גרעין הפרופגנדה המורעלת של הנאצים"

בינואר 1934, פחות משנה לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, כתב בן-גוריון לברנדייס על מה שראה במהלך ביקוריו באירופה. כבר אז הוא הבחין שהתעמולה האנטישמית לא נשארת בגבולות גרמניה, אלא מתחילה לחלחל למדינות נוספות.

"בעת ביקורי הקצר באנגליה ובצרפת ראיתי את גרעין הפרופגנדה המורעלת של הנאצים נגד היהודים הולך ומתפשט לאט לאט, כמעט בלי שיורגש, אבל קיים בשתי הארצות האלו", כתב.

בן-גוריון הבין שהסכנה עלולה להתרחב, ושיהודים רבים עשויים למצוא את עצמם נאלצים לעזוב את בתיהם. מבחינתו, השאלה כבר לא הייתה רק איך לעודד יהודים לעלות לארץ, אלא איך להבטיח שיהיה להם לאן להגיע.

הוא הציב שני נושאים מרכזיים שההנהגה הציונית צריכה לעסוק בהם: "צרות העם היהודי" ו"כושר הקליטה של ארצנו".

באותה תקופה העריך בן-גוריון כי הארץ מסוגלת לקלוט כ-50 אלף יהודים בשנה, אך הבין שהמספר הזה לא יספיק אם האנטישמיות תמשיך להתפשט.

דוד בן גוריון (צילום: דוד בן-גוריון במהלך ביקור במחנה העקורים זיילסהיים_קרדיט מוזיאון ארצות הברית להנצחת השואה באדיבות אליס לב)

הפתרון המפתיע: דווקא הנגב

שנה לאחר מכן, ביוני 1935, בן-גוריון כבר הציג תוכנית מפורטת יותר. בתזכיר ששלח לברנדייס, תחת הכותרת "בעיית הקרקע ביחסה המיוחד לנגב ולאילת", הוא עסק בשאלה כיצד ניתן יהיה לקלוט בארץ מאות אלפי יהודים, ואולי אפילו מיליונים.

"בעיית הבעיות בארץ ישראל בשעה זו היא בעיית הקרקע", כתב.

לדבריו, שטחי ההתיישבות הקיימים כבר התקרבו למיצוי יכולתם, וללא הרחבה משמעותית שלהם לא ניתן יהיה לתת מענה לכל היהודים שייאלצו לעזוב את ארצותיהם.

וכאן נכנס לתמונה הנגב. בן-גוריון ראה בשטחי המדבר הזדמנות עצומה להרחבת ההתיישבות היהודית. הוא האמין שבעזרת קידוח בארות, פיתוח מקורות מים והקמת יישובים חדשים, ניתן יהיה להפוך את הנגב למקום שיוכל לקלוט אוכלוסייה גדולה.

"אם נמציא את המים - נמצא את הארץ", כתב.

מבחינתו, הנגב לא היה רק אזור מרוחק בדרום הארץ, אלא חלק מרכזי מהפתרון לעתידו של העם היהודי.

עוד לפני הקמת המדינה: בן-גוריון כבר תכנן את אילת

אחד הפרטים המעניינים שעולים מהמסמכים הוא שבן-גוריון לא הסתפק בתוכנית כללית לפיתוח הנגב.

כבר בשנת 1935 הוא הציע להקים סמוך לאום רשרש, המקום שבו תקום בהמשך העיר אילת, יישוב יהודי קטן של 50 עד 100 מתיישבים שיעסקו בחקלאות ובדיג.

הוא גם זיהה את החשיבות הכלכלית והאסטרטגית של מפרץ אילת ועמק הערבה, וראה באזור נקודת חיבור אפשרית בין אירופה לאסיה.

"עתידנו קשור בהתיישבות חקלאית גדולה בנגב ובפתיחת פתח לעבודה ויוזמה של יהודים על פני הים, ויפה שעה אחת קודם", כתב.

דוד בן גוריון (צילום: דוד בן-גוריון בעת ביקור בורשה 1936_קרדיט צילום מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה באדיבות Archiwum Dokumentacji Mechanicznej)

"הקריאה במסמכים האלה מטלטלת"

מנכ"ל המכון למורשת בן-גוריון, איתן דוניץ, התייחס לחשיפת המסמכים ולמשמעות שלהם דווקא בתקופה הנוכחית.

"הקריאה במסמכים האלה, שנכתבו לפני 91 שנים, מטלטלת דווקא בגלל הרלוונטיות שלהם למציאות שלנו היום", אמר.

"בן-גוריון ראה ב-1934 את התפשטות האנטישמיות באירופה. התהליך הזה חיזק את ההבנה שבן-גוריון פיתח כבר קודם - שהעם היהודי אינו יכול להפקיד את עתידו בידי אחרים".

דוניץ הוסיף כי בן-גוריון לא הסתפק בזיהוי הסכנה, אלא חיפש פתרונות מעשיים: "מבחינתו, הנגב לא היה פריפריה או חלום לעתיד הרחוק, אלא מפתח לעתידו של העם היהודי".

שני המסמכים נחשפים במסגרת שיתוף פעולה בין המכון למורשת בן-גוריון למכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

מחר יתקיים טקס האזכרה הממלכתי באחוזת קבר בן-גוריון בשדה בוקר, במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג ונציגי המדינה.

יותר מתשעה עשורים אחרי שנכתבו, המסמכים מספקים הצצה למחשבותיו של בן-גוריון עוד לפני הקמת המדינה, ומזכירים עד כמה שאלות שהעסיקו אותו אז, על ביטחון היהודים בעולם ועל מקומה של ישראל כבית עבורם, ממשיכות להיות רלוונטיות גם היום.

סרוגים premium

המהדורה המובחרת!

הטבת השקה מיוחדת:

במקום ₪39 בחודש עכשיו ב ₪0

הצטרפו אלינו