
רגעים מרגשים במיוחד שנרשמו אמש (רביעי) במסגרת מפגש מחזור חגיגי של ילדים שהתארחו בעבר בתוכנית המיתולוגית "החדר של חני" – והיום מגיעים לאירוע כשהם כבר הורים לילדים בעצמם – התכנסו כולם לקראת עליית מופע החנוכה הגדול "מותק forever". בין חיבוקים נוסטלגיים והתרגשות באוויר, תפסנו לשיחה צפופה את מי שהייתה עבורם הרבה יותר ממנחת טלוויזיה: חני נחמיאס.
כדי להבין את עוצמת החיבור בין נחמיאס לקהל הדתי, צריך לחזור אחורה לימים שבהם שלט הערוץ הראשון ביד רמה על המסך הישראלי, עם נתוני צפייה של מאה אחוזי רייטינג. באותה תקופה, בבתים דתיים רבים ניצב מכשיר טלוויזיה בסלון, והילדים הדתיים צפו בחני נחמיאס וגדלו עליה בדיוק כמו כל משפחה חילונית בישראל.
החיבור הזה נבנה נדבך על גבי נדבך בזכות שורה של תחנות תרבותיות שדיברו ישירות לליבו של המגזר: מהופעתה הבלתי נשכחת ב"חנה ושמלת השבת" – סיפור אהוב ומושרש בכל בית דתי – דרך העברית המוקפדת והתקנית שהביאה למסך, ועד לשיתוף הפעולה והחברות האמיצה עם עוזי חיטמן ז"ל, שהיה בעצמו דמות נערצת ואהובה במיוחד על הקהל הדתי בזכות חיבורו העמוק למסורת ולמקורות.
בראיון שקיימנו איתה במפגש, נחמיאס חשפה את הסיבה הפשוטה והעמוקה שהפכה אותה לבן-בית אצל ההורים והילדים הדתיים: הכבוד לערכים ולצופה הצעיר.
"המגזר הדתי מאוד מאוד מקפיד על התכנים ועל הצריכה של הילדים שלו", מסבירה נחמיאס. "מכיוון שהטלוויזיה החינוכית, ששם שודרה התוכנית 'החדר של חני', הייתה תוכנית מאוד מאוד מאוד מוקפדת – גם בעניין תכנים, גם בעניין השפה, גם בעניין הלבוש. אף פעם לא היה חשוף, והתכנים והעברית היו תמיד גבוהים".
לדבריה, המעטפת הזו יצרה מרחב בטוח עבור ההורים הדתיים, שידעו שברגע שהטלוויזיה נפתחת על התוכנית שלה, הם יכולים להיות רגועים לחלוטין. "זה נתן להם את הרצון לאפשר לילדים שלהם לצרוך את התרבות הזאת באופן חופשי ובלי לחץ שיהיה שם משהו שיעיב על ילדותם הטהורה", היא מוסיפה בחיוך.
מאז ימי השיא של "החדר של חני" עברו לא מעט שנים, והעולם התרבותי והטכנולוגי השתנה ללא היכר. כששאלנו את נחמיאס האם היא מרגישה שדברים השתנו מאז שאנחנו היינו ילדים, היא הצביעה מיד על המסך הקטן שמלווה היום כל ילד בכיס.
"מה שהשתנה בעיקר זה שכל ילד חמוש היום בטלפון חכם, ובמקום ליהנות מחוויה – הם מתעדים", היא מאבחנת. "מה שהיה פעם חתימות, היום זה סלפי".
אבל למרות השינוי הטכנולוגי, עבור נחמיאס המהות נשארה בדיוק כפי שהייתה – וכך גם האהבה שהיא מקבלת מהקהל במפגש, שמתגלגלת כעת מדור לדור בדרך לבמות חנוכה.
"בסופו של דבר, ילד זה ילד זה ילד", היא מסכמת. "והילדים מתרגשים ושמחים ונהנים מאותם דברים – גם הילדים של אז שהפכו להורים שבאו לכאן היום, וגם הילדים של היום".

בסיום השיחה, כשעלתה שוב תחושת ההערכה ההדדית בינה לבין הקהל הדתי, נחמיאס הוכיחה שהחיבור שלה למסורת ולשפה העברית הוא לא רק נוסטלגיה, אלא חלק בלתי נפרד ממנה. בחיוך רחב, היא ביקשה לחתום את הראיון בציטוט של פרק ק' בתהילים – "מזמור לתודה" – בעל פה ובאופן שוטף.
נדמה שברגע הזה, שמחבר בין כוכבת הילדים המיתולוגית לבין המילים העתיקות של ספר תהילים, טמון כל הסוד: חני נחמיאס מעולם לא ניסתה להיות מישהי אחרת, ודווקא האותנטיות, החום והכבוד למסורת ולשפה הם שהפכו אותה לדמות שמרגישה בבית בכל סלון במגזר – גם עשורים אחרי ש"החדר של חני" ירדה מהמסך, וגם עכשיו, כשהדור הבא כבר ממתין לה באולם.

מקסימה היתה ומקסימה נשארה!