
בכנס החינוך הבינלאומי הראשון בירושלים " Edunation 2026" שנערך אתמול והיום ביוזמת עיריית ירושלים, הוצג סקר חדש שחושף ממצאים דרמטיים ופערים משמעותיים בין תפיסותיהם של צוותי ההוראה לבין האופן שבו התלמידים והוריהם חווים את המציאות החינוכית.
ממצאי הסקר המטרידים: כ - 80% מהתלמידים מעריכים שהבינה המלאכותית תחליף את צוותי ההוראה בעתיד, לעומת קרוב ל-50% מצוותי ההוראה שאינם סבורים כך. 40% מהמורים סבורים שמערכת החינוך התאימה עצמה לעידן ה – AI בעוד שלמעלה מ- 75% מהתלמידים סבורים שלא.
כ - 80% מהתלמידים וההורים לא מרוצים מהתמודדות מערכת החינוך עם השפעת הרשתות החברתיות לעומת כ – 40% מצוותי ההוראה שסבורים שהמערכת עושה מספיק. יותר ממחצית מבני הנוער סבורים שהפערים בין המרכז לפריפריה בחינוך שוליים או אינם קיימים.
כ-90% מכלל הנשאלים סבורים שתפקידה של מערכת החינוך הוא לא רק לימודי-מקצועי, אלא להוות מרחב בטוח מבחינה נפשית ורגשית. הנוער ביקורתי כלפי עצמו: רוב בני הנוער (57%) סבורים שהם לא מכבדים את המורים, אך באופן מפתיע האחוזים דומים גם בקרב צוותי ההוראה (54%) ובקרב ההורים (53%).
צוותי ההוראה סבורים שההורים מכבדים אותם יותר ממה שההורים חושבים כך על עצמם: 54% מצוותי ההוראה טוענים שיחס ההורים כלפיהם מכבד, ואילו 51% מההורים סבורים כך. האחוז הגבוה ביותר בקרב ההורים (86%) היו רוצים שילדיהם ילמדו כלכלה והתנהלות פיננסית. אחוזים גבוהים גם בקרב צוותי ההוראה והתלמידים.
למעלה מ– 60% מההורים סבורים כי יש להוסיף לימודי טכנולוגיה, לעומת רק כ – 50% מהתלמידים וכ – 45% מהמורים שחושבים כך. כ - 43% מהתלמידים מעוניינים בלימודי ביטחון, סייבר ומודיעין להבטחת עתידם, בעוד שרק 19% מצוותי ההוראה ו-23% מההורים חושבים שיש בכך נחיצות.
שביעות הרצון מהמערכת גבוהה משמעותית בקרב צוותי ההוראה, כאשר רק שליש מהתלמידים מרוצים. המורות ביקורתיות יותר ופחות חיוביות מהמורים כלפי המערכת: שביעות רצון ממערכת החינוך הציבורית (72% מהגברים מרוצים ורק 50% מהמורות מרוצות), המערכת מכינה לעולם העבודה ולעתיד (66% מהגברים חושבים שכן לעומת 33% מהנשים), התאמת המערכת לעידן ה-AI (54% מהגברים לעומת 34% מהנשים), התלמידים מכבדים את צוותי ההוראה (65% מהגברים ורק 38% מהנשים), ההורים מכבדים את צוותי ההוראה (66% מהגברים לעומת 50% מהנשים).
הסקר נערך על ידי מכון קנטאר. מספר המשיבים הכולל עמד על 607 אנשים, מתוכם 201 בני נוער בגילאי 14-17, 204 הורים לתלמידים הלומדים במערכת החינוך ו-202 מורים ומנהלי בי"ס מכל רחבי הארץ. טעות הדגימה היא 4.1%+.

נאס דיילי אמר בכנס החינוך הבינ"ל בירושלים: "הסוד הוא כל הזמן לזהות את ההזדמנות ולעשות את ההיפך ממה שכולם סביבך עושים. האמת היא שאני מלמד, אבל זה לא לימוד בכיתה עם 40 ילדים. אני מלמד אונליין 40 מיליון איש ובמקום ללמד עשר שעות אני מלמד דקה אחת כל פעם.
המתחרה (של מערכת החינוך) הוא פשוט כפתור טיקטוק אחד. והטיקטוק כל כך מעניין ומדהים, אז אני מסתכל על המורה שלי והיא לא מנסה מספיק. אז כמובן שארצה ללכת לטיקטוק. AI זה הפתרון לרוב הבעיות במערכת החינוך. כרגע זה רק קול אחד (של המורה) מדבר ל40 תלמידים. אבל 40 תלמידים לא לומדים באותו אופן, אלא כל אחד בצורה שונה ובקצב שונה.
AI זה הדבר היחיד שיכול לעזור לכל תלמיד ללמוד באופן המותאם לו. קח לדוגמה את הכיתה. זה 40 ילדים ועוד איש או אישה אחת. זה לא העתיד. העתיד הוא כנראה מורה אחד, חמישה סוכני AI וארבעים תלמידים. האם זה הגיוני? המורה אחראי לוודא שסוכני הAI מלמדים כמו שצריך. המורים הם סופרוויזורים, משגיחים. זו מטרת המורה בחמש או עשר שנים הבאות.
היום תגיד שאני משוגע. מה זה הרעיון הטיפשי הזה? אבל כך אני רואה את הדברים בעוד חמש שנים. בילדותי ראיתי אנשים מרוחקים אחד מהשני. הכיתה שלי הייתה 100% ערבים וחמישה ק״מ משם 100% יהודים. זה לא בסדר. ראיתי אנשים מופרדים. רציתי להיות הפוך. לחבר בין אנשים. זה המסר שלי".
עוד הוא הוסיף: "אני חושב שעבור הרבה ערבים ישראלים יש תכנית מגירה, לעבור אולי לפלסטין או לירדן. אבל בעצם, אני חושב שהמסר הוא שאין תכנית מגירה. אנחנו בזה ביחד. כשלישראלים היהודים קשה, אנחנו איתם. ואם קורה משהו לישראלים יהודים או לישראל כמדינה זה ככל הנראה יקרה גם למשפחתי. אז אנחנו יחד. אנחנו חולקים את הסכנה. אני רוצה שנחלוק את הסיכון, ובעשור הקרוב אני מקווה שנחלוק את גם את הרווחים.
אני חושב שיש שתי בעיות. הראשונה במדינה והשניה בנו כאנשים (ערביי ישראל). אנחנו צריכים להסתכל על עצמנו קודם. ועלינו ללמד את עצמנו קודם איך להיות טובים יותר. איך אנחנו הופכים להיות יותר סובלניים, יותר סקרנים או לדבר טוב יותר אנגלית. להיטמע יותר במדינה, אנחנו צריכים לעשות את העבודה בעצמנו ולאחר מכן למדינה יש עוד עבודה לעשות. אני חושב שמשרד החינוך עושה הרבה עבודה טובה בשילוב ערביי ישראל. משרד החינוך ומשרד הבריאות כי הרבה ערבים הם מורים והרבה ערבים הם רופאים.
באופן טבעי יש הרבה ערבים בצפון. אני חושב שהעובדה שהרבה ערבים חיים בצפון זו גם בעיה גיאוגרפית, זו בעיה תרבותית. אלו הרבה בעיות שצריך שצריך לפתור אותן אחת אחת.
אחרי 12 שנים בבית הספר אני לא מדבר עברית מספיק. וכל חבריי לכיתה גם לא מדברים עברית מספיק. בית הספר לא מלמד אותנו שפות. שלוש שעות שבועיות ללמוד עברית? זה לא מספיק ואותו הדבר לגבי אנגלית. זה בלתי אפשרי ללמוד שפה במערכת החינוך. אז אנחנו צריכים גישה חדשה ללימוד שפות: אם תחייב ש20 אחוז מחבריי לכיתה יהיו יהודים ושהמורה תהיה יהודיה, אהיה חייב לדבר איתם בעברית. אבל זה לא המצב. למה שאני אדבר עברית?
המפתח להצלחה הוא לדעת אנגלית. אם הייתי משרד החינוך היום הייתי מלמד רק אנגלית בשנתיים הראשונות, לא מתמטיקה ולא שום דבר".
