
אחד הדברים המדהימים בכל פעם מחדש בהקשר לבקיאים בשפה העברית על כל פרטיה ודקדוקיה , הוא שלפעמים מילה מוכרת כל כך לרבים מסתירה מעיניהם פרשנות מקורית ומעניינת שרובם לא היו מעלים על דעתם עד שהאקדמיה ללשון הניחה מול עיניהם החקרניות את הפירוש החדש על מסך הנייד באמצעות הרשתות החברתיות.

מה זה "שרון"?
ניתן לכתוב בסבירות גבוהה ביותר שרוב תושבי השרון אינם יודעים מדוע קוראים לאזור שלהם ככה. אולי כמה יחידי סגולה יודעים שהמילה "שרן" בארמית פירושה "מותר", אך זה לא בהכרח קשור לשם האזור. הפירוש של האקדמיה ללשון עברית, שהובא לתודעת הציבור בסוף השבוע שעבר בשל הגשמים העזים באזור מקורו בארון הספרים היהודי:
"ועל אנשי השרון היה אומר: יהי רצון... שלא ייעשו בתיהן קבריהן" כך היה אומר הכהן הגדול בתפילתו המיוחדת ביום הכיפורים אחרי בקשתו שהשנה תהא גשומה.
שָׁרוֹן הוא שמה של שפלת החוף הפוריה המשתרעת ממרגלות הכרמל ועד יפו. השם שרון אמנם מופיע בתנ"ך, אבל אין הסבר אחד מניח את הדעת מה מקורו. לפי אחד ההסברים שהובא בסוף השבוע שעבר בפרסום האקדמיה ללשון ברשתות החברתיות שם האזור גזור מן השורש ש.ר.י במובן 'לשקע דבר בנוזל' (כמו שָׁרָה והִשְׁרָה את הדבר המוצק בנוזלים כדי לרככו או לשנות את צורתו וטעמו), וזאת בשל הממטרים הכבדים שיורדים באזור זה וגם בשל נחלי השומרון המתנקזים אליו וגורמים לקרקע להיות שרויה ורוויה בנוזלים ברוב ימי החורף.
לפי דעה אחרת( (ובעברית תמיד טוב לשמוע עוד דעה) השם "שרון" בא מן השורש י.ש.ר לציון התוואי המישורי (וייתכן שזה קיצור של "ישרון" לתיאור אזור "השרון" באותה משמעות של אזור "מישור החוף”).
השרון ועברית צחה
אם כבר באנשי השרון והאקדמיה ללשון עסקינן, כדאי להזכיר שלפני שני עשורים בשנת 2005 החליט ראש עירית רמת השרון דאז איציק רוכברגר לאמץ את חידושי האקדמיה ללשון עברית ובדיוני המועצה נשמעה מן הסתם הקריאה הזו: "אבקש מכל חברי הנגדה לשמור על שקט, ולא למתוח ביקורת נגדנית". כלומר, בישיבות הנהלת העיר רמת השרון הוחלט להפסיק לקרוא לחברי המועצה "אופוזיציה" אלא הנגדה, בניגוד לקואליציה העירונית ששמה העברי "יחדה".
אז אולי מאז השתנו כמה דברים אבל טוב לדעת שאנשי השרון משמרים את העברית התקנית ושרויים באווירה לשונית "בטעם של פעם".

תיאוריה אחרת, סבירה יותר, היא ששרונו הוא בארמית או אכדית "יער". על שם העצים שפיארו בעבר את האזור.