לפעמים שמות מוצמדים לדברים בלי הסברים ואף אחד לא שואל למה. זה לא מוזר לתלמידים שהולכים כל יום לבית ספר, אפילו שרובם נושאים בתיק מחשב נייד נישא ולא פתחו ספר לצורך לימודים מאז שנולדו, אבל כך הוחלט לקרוא לזה ואף אחד לא שואל שאלות (על שם המקום, לא באופן כללי בבי"ס). אבל, מחוץ לחדרי המחקר של האקדמיה ללשון עברית יש מקומות שהדביקו שמות למשחקים ואף אחד לא הבין למה, ואולי כדאי לברר בכל הזדמנות שמושג כזה מופיע מדי פעם בשיח הציבורי.
"חיי שרה" עם כדור ירושלמי
בכל שנה בחומש בראשית מדברים הרבה בשבוע בו קוראים את "פרשת חיי שרה" על הישוב היהודי בחברון ומערת המכפלה שבמרכזו. אבל, רבים מחוץ לירושלים שם הוענק למשחק שמו החדש בלי ידיעתו לא יודעים ואולי גם לא מנסים להבין למה למשחק כדור בו צריך לחבוט בכיף בחברים כדי להפוך אותם לשבויים ולהוציאם מהמגרש בעצבים קוראים "חיי שרה". מה הקשר בין אשת אברהם לכדור בבטן? הרי לא ייתכן שזה מה שיצחק וישמעאל שיחקו שגרם לגירוש הבן דוד למדבר כדי לשחק בחץ וקשת!
מה שהיה הוא שיהיה
ההתייחסות היחידה למשחק "חיי שרה" הופיעה באחד מעדכוני האקדמיה ללשון עברית ברשתות החברתיות שקבע כי "חיי שרה" זהו שמו הירושלמי של משחק הכדור "שמות" או "עמודו" (שיש לו גם שמות רבים נוספים כמו "הורדות שבויים", “קיפודים" והשם המקורי של המשחק בתפוצות "מחניים").
אבל בניגוד להתייחסויות למושגים עממיים בעבר, במקרה זה האקדמיה לא מוסיפה דבר.
ולכן צריך להפעיל את ההיגיון ולהציע שני הסברים וכמיטב המסורת היהודית אחד לא סביר שאכן התקיים והשני פילוסופי ומתחכם.
להלן שני הסברים מקוריים להצמדת השם "חיי שרה" למשחק כדור:
- יכול להיות, שהגרסה הישראלית למשחק "מחניים" שעשה עליה, קיבלה חיים משלה אי שם בשכונה ירושלמית ותיקה בעיר העתיקה באחת משבתות החורף הקצרות. בניגוד למשחקי כדור אחרים המשחק "חיי שרה" נגמר די מהר, והאגדה העממית הלא כתובה טוענת ששוחק לראשונה אחר הצהרים בשבת פרשת "חיי שרה" ולכן זה שם המשחק בארץ.
- בעיון מהיר במונח "חיי שרה" בהקשר של שנות חיים במספר, 127 שנים על פי המקרא, הגיוני לקשר בין אריכות הימים של שרה אמנו למטרת משחק הכדור להישאר "בחיים" בחופשיות ולא כשבוי על פני המגרש כמה שיותר זמן. כידוע, השחקן שהצליח להוציא את כולם מהמשחק בלי שנפגע בעצמו הוא המנצח.
בשורה התחתונה: למשחק הישראלי המוכר והטוב, בו חובטים חזק בחברים בכדור תוך כדי התקדמות כמה צעדים לפני מסירתו וגיבוש בריתות אסטרטגיות מרגע שמישהו זרק כדור לשמיים ו- "הפריק" (עוד מילה מוכרת לירושלמים אסלים שמשמעותה בעיטה חופשית בהלחם שתי מילים לועזיות: FREE KICK), קוראים בירושלים ובסביבתה "חיי שרה" כי זה שמו של המשחק באזורים אלה מאז ומעולם ואולי אין צורך בהסבר הגיוני נוסף כי ככה זה. והירושלמים הצעירים יזהרו שלא לחזור לאמא אחרי ששיחקו "חיי שרה" עם פנס בעין וסיפור מההפטרה.