מפת המנדטים של בחירות 2026 לא הותירה יותר מדי מקום לפתרונות פשוטים: בלוק הימין והחרדים עומד על 53 מנדטים, גוש האופוזיציה מחזיק ב-48, והסיעות הערביות ניצבות מהצד עם 19 מנדטים. על הנייר, המערכת הפוליטית נראית תקועה לחלוטין בדרך לבחירות נוספות. אך מתחת לפני השטח, נראה כי יש מי שמכין את הקרקע למשחק שחמט מחושב במיוחד – יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן.
האסטרטגיה המסתמנת של ליברמן לא מבוססת על הימורים מיידיים, אלא על נשימת אוויר למרחקים ארוכים וסבלנות פוליטית.
השלב הראשון: לתת למנדטים להיכשל
בשלב הראשון, המהלך הליברמני מתחיל דווקא במתן זכות הראשונים ליו"ר מפלגת 'ישר!', גדי איזנקוט. ליברמן צפוי להמליץ עליו בפני הנשיא, מתוך הבנה ברורה שאיזנקוט לא יוכל לגייס את הרוב הנדרש וייכשל במשימת הרכבת הממשלה.
לאחר מכן, כאשר המנדט יעבור לפרק זמן של שבועיים לידיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, התרחיש צפוי לחזור על עצמו. נתניהו, שאינו מחזיק ב-61 מנדטים אוטומטיים, ייתקל בחומה ולא יצליח להציג קואליציה.
הקלף המנצח: 21 הימים של הכנסת
הדרמה האמיתית של ליברמן שמורה לשלב השלישי – 21 הימים שבהם המנדט חוזר לכנסת. במצב זה, שבו כל חבר כנסת שיצליח לאסוף 61 חתימות יוכל להרכיב ממשלה, סד הזמנים הופך ללחץ פוליטי כבד על כלל השחקנים במגרש.
זהו הרגע שבו ליברמן מתכנן לפתוח בציר מגעים ישיר ומהיר מול הסיעות החרדיות. הנושא המרכזי שיונח על השולחן יהיה מתווה מוסכם לחוק הגיוס – כזה שיאפשר לחבר את החרדים לקואליציה ולהביא את האצבעות הנדרשות להשגת 61.
עריקים מהליכוד וסיכויי ההצלחה
לצד המסלול החרדי, בכוורת הפוליטית מעריכים כי התוכנית כוללת גם אופציה ב': פנייה ושכנוע של עריקים מתוך סיעת הליכוד. במצב שבו נתניהו כבר נכשל בהרכבת ממשלה והכנסת עומדת בפני פיזור, הרצון למנוע בחירות חוזרות עשוי לייצר סדקים בסיעת השלטון.
בסופו של דבר, ליברמן בונה על המציאות שתיווצר ביום שאחרי כישלון שני המועמדים המובילים. השאלה היחידה שנותרה פתוחה היא האם החרדים או גורמים בליכוד ישתפו פעולה עם המהלך – או שמא המערכת הפוליטית בדרך לסיבוב בחירות נוסף.
נשמע כמו הימור קלוש וסכנה בבחירות נוספות שהוא ימחק