בזמן שגוש השינוי נערך למצעד ההמלצות בבית הנשיא והמגעים הקואליציוניים המורכבים נמשכים, מתבררת האסטרטגיה הפוליטית השקטה שמנהיג ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט.
המטרה של בנט כרגע היא להראות שהוא הכי נאמן לגדי איזנקוט ונותן לו את כל הגיבוי הנדרש. מתחת לפני השטח, כל ההתבטאויות שלו וההבהרות לפיהן הוא עושה הכל למען הקמת ממשלה נובעות מתוך הבנה פשוטה: אין כרגע סיכוי ממשי להקמת קואליציה מתפקדת במפה הפרלמנטרית הנוכחית.
הציפייה לכישלון והתחזית ליום שאחרי
לפי ההערכות במערכת הפוליטית, הגיבוי המלא שמעניק בנט לאיזנקוט נועד להכין את הקרקע לשלב הבא של הדרמה הפוליטית. תכף איזנקוט ייכשל במלאכת הרכבת הממשלה, וגם יכווה מהפלירטוט הפוליטי ומהמגעים החסרי סיכוי מול הסיעות הערביות והמפלגות החרדיות.
או אז, לאחר שהניסיון של איזנקוט ימצה את עצמו ויסתיים במבוי סתום, בנט יוכל לפנות אליו ישירות ולומר לו: פנה את המקום אדוני ראש הגוש.
השכפול של מהלך ממשלת השינוי
טקטיקה זו מזכירה מאוד את התרגיל שעשה בנט לבנימין נתניהו בעת הקמת ממשלת השינוי הקודמת: אז הבטיח בנט לנתניהו שוב ושוב כי הוא גיבוי מלא ויצטרף אליו אם יביא ממשלה, תוך ידיעה ברורה שנתניהו אינו מסוגל להשיג רוב. ברגע שהמנדט עבר והניסיון של נתניהו נכשל, פנה בנט להקמת ממשלה עם רע"מ בטענה שאין כל ברירה אחרת לאחר שהיוזמה הראשונה נכשלה.
כעת, במילים אחרות: המסר המוביל של בנט לקראת ההתפתחויות הבאות או התגלגלות לסבב בחירות נוסף הוא חד וברור: הפעם, בנט.
מהלכים אלו מגיעים ברקע יחסי הכוחות המורכבים בכנסת ה-26, כאשר בלוק הימין והחרדים עומד על 53 מנדטים, גוש האופוזיציה בראשות איזנקוט על 48 מנדטים והסיעות הערביות על 19 מנדטים. נוכח השרשרת הבלתי נגמרת של וטו הדדי, הטקטיקה של בנט מסומנת כניסיון להבטיח את הנהגת המחנה ברגע ההכרעה.
ניראה שכולם טוחנים מים ומבזבזים זמן לריק ובסוף יגיעו לזה שאין מנוס מבחירות חוזרות זה גם יפתור את כל הפרשיות במגזר הערבי על שוחד וגניבת הבחירות.