

סורגים שבוע. יומיים לאחר הבחירות וישנו סימן שאלה גדול שמרחף מעל הכל, מה יהיה הצעד הבא: אחדות? מי יהיה הראשון להפר הבטחה ולחבור לנתניהו? האם בנט יפרד מלפיד? האם איזנקוט יהיה מוכן לשבת לשולחן הדיונים? האפשרות השניה היא ממשלה בתמיכת המפלגות הערביות שלא תחזיק מעמד או שנצא לבחירות חוזרות וחוזרות וחוזרות....
נראה שרוב העם רוצה אחדות אבל כמה אגו צריך להתקפל כדי שזה יקרה, משני הצדדים. האם זה בכלל אפשרי?
יוסי בן עטר כתבנו הפוליטי מסכם את האפשרויות ואת הפצצה שהונחתה עם החשד לזיוף הבחירות, נראה שהקב"ה מציל את נתניהו שוב ושוב...
שיר לוי כתבת התרבות שלנו מסכמת כי המשפיענים לא כל כך משפיעים עלינו בהחלטות הגורליות וזועקת לקצת אסקפיזם וטראש, כי עייפנו מהפוליטיקה.
פספוס השבוע. עופר וינטר לא ביקש סליחה מעם ישראל. שיר שנכחה במטה 'עמך ישראל', מתארת את הריקודים ההזויים, שירים ושמחה במטה. עופר וינטר נכנס שעה אחרי המדגמים וחטף קינוח קצפת, היא תיארה כי הצלמים והשדרנים היו בהלם ממה שקרה שם. יוסוף חדאד מניף את היד בניצחון, ללי דרעי רקדה במעגלים ורק נטעלי שם טוב עמדה בצד והיתה מאופקת מאד, הבינה את גודל הטעות.



שכנעו אותי. בעד או נגד הורדת אחוזה החסימה? יוסי טען כי חובה להוריד את החומה הבצורה ולהביא לייצוג של קולות נוספים ושיר טענה כי ריבוי מפלגות יוביל לסחטנות פוליטית.
לבסוף בתובנת השבוע ביקשנו לחזור לחיים השפויים של לפני, לברוח מהמלחמות הפוליטיות ולמצוא איזה תכנית ריאליטי טובה שכולנו נדבר רק עליה...


ישבתי בבית בנתניה וראיתי את וינטר שומר על חיוך, ביבי הלך לו על הראש ורב עם כולם עד שהפיל את הימין! נקודת האור היא שאין לנתניהו ממשלה ואולי יהיה פה שקט