הירידה של ש"ס מ־11 לשבעה מנדטים ואולי אפילו לששה, לפי התוצאות החלקיות, אינה רק כישלון של קמפיין. היא תוצאה של החלטות שהצטברו במשך שנים. אלא שלמרות המפלה, מעמדו של אריה דרעי בתוך המפלגה נותר יציב.
כדי להבין את המפלה - ככל הנראה 100,000 קולות שאבדו למפלגה - צריך להסתכל על שני הקהלים שש"ס נשענת עליהם: החרדים הספרדים והמסורתיים. דרעי ניסה להחזיר את שניהם, אבל עשה זאת מאוחר מדי - ובדרך העמיק את הפער ביניהם.
פתאום הרב יצחק יוסף
מאז פטירת הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאלת ההנהגה הרוחנית מלווה את ש"ס. הרב יצחק יוסף, בנו של מרן והרב הראשי לישראל לשעבר, נתפס בקרב רבים כממשיך דרכו. אלא שבמשך שנים דרעי נמנע מלהציב אותו בראש ההנהגה הרוחנית של התנועה. פעם בלט הרב משה מאיה, פעם הרב אברהם סלים, והרב יצחק יוסף נותר מחוץ למרכז הבמה הפוליטית.
ואז, כחודשיים לפני הבחירות, הגיע השינוי: הרב יצחק יוסף הפך לדמות מובילה בקמפיין. מבחינת חלק מהציבור החרדי, זה נראה פחות כמו הכרה במנהיגותו ויותר כמו מהלך שנועד לעצור בריחת קולות. קשה לשכנע ציבור במהלך רוחני כשהעיתוי שלו נראה מוכתב על ידי מצב המנדטים.
הרב שמקרב חרדים ומרחיק מסורתיים
אבל אותו מהלך יצר בעיה נוספת. הרב יצחק יוסף השמיע לאורך השנים התבטאויות חריפות וקיצוניות נגד גיוס בני ישיבות, לרבות קריאה לקרוע צווי גיוס, וכן אמירות שנויות במחלוקת ביחס למדינה וליום העצמאות.
הציבור המסורתי של ש"ס אוהב את מרן, מכבד רבנים ושומר על זהות יהודית חזקה. אבל הוא גם שולח ילדים לצבא, משרת במילואים ומזדהה עם חיילי צה"ל. עבורו, ההתבטאויות הללו אינן ויכוח תורני רחוק; הן נוגעות במשפחה שלו.
להערכתי, חלק מהקולות החרדיים עברו ליהדות התורה, בעוד מצביעים מסורתיים פנו לליכוד, לעוצמה יהודית ולמפלגות אחרות במחנה הלאומי. את היקף המעברים המדויק אפשר יהיה לבחון בניתוח התוצאות.
את החיילים גילו לפני הבחירות
גם הקמפיין שהציג לפתע את החיבור של משפחות ש"ס לצה"ל הגיע באיחור. הרי ש"ס איננה יהדות התורה: בציבור שלה יש חיילים, מילואימניקים ומשפחות של לוחמים. הזיקה לצבא ולמדינה לא נולדה בקמפיין האחרון.
מדוע במשך שנות המלחמה החיבור הזה הוצנע, ורק סמוך לבחירות הוצב בחזית? פתאום נזכרו לדבר על חייל שחוזר לשבת ועל משפחה שבה לומד תורה וחייל יושבים סביב אותו שולחן. המציאות הזו הייתה קיימת כל הזמן. מה השתנה? הסקרים.
גם סרטוני האמונה והגעגוע לרב עובדיה לא פתרו את הבעיה. הציבור המסורתי יכול להמשיך לאהוב את מרן, ובכל זאת להצביע למפלגה אחרת.
הפסיד מנדטים, אבל לא את השליטה
המזל הגדול של דרעי הוא שמעמדו בתוך ש"ס אינו מתערער בעקבות המפלה. השליטה שלו במנגנון המפלגתי כמעט מוחלטת. אין בסיעה מחנה אופוזיציוני משמעותי, אין יורש שממתין להזדמנות ואין התארגנות פנימית שמאיימת על הנהגתו.
מוקדי הביקורת הבולטים מגיעים בעיקר מחברי כנסת לשעבר, שחלקם נעדרים מהכנסת כבר כשמונה שנים, ומקומץ נאמנים שעדיין מתגעגעים לימי אלי ישי. לא בדיוק איום על כיסאו.
לכן, גם אם התוצאות הסופיות יאשרו את המפלה, קשה לראות כיצד היא מתורגמת להחלפת הנהגה. שינוי בצמרת ש"ס תלוי בעיקר בהחלטתו של דרעי לפרוש בעצמו, ותרחיש כזה אינו נראה באופק.
אם ישראל תלך לבחירות חוזרות, יהיה מעניין לראות אילו לקחים דרעי יפיק, והאם יצליח לתקן את הטעויות. בינתיים, ש"ס איבדה קולות, אבל דרעי לא איבד את המפלגה.
"הרב שמקרב חרדים ומרחיק מסורתיים" - דרעי ירק למסורתיים בפרצוף ועכשיו הליכוד סופג שאין לנתניהו ממשלה!