
יום לאחר הבחירות, עם היוודע התוצאות, אשכים לעבודתי עם שחר. ילדיי יצאו כל אחד למסגרתו, הכריכים בתיקיהם, ועולם כמנהגו ינהג.
אז כן, משנה מה נשים בקלפי. יש משקל וחשיבות לזהות הנבחרים, לאופי ההנהגה ולדרכה. הבחירות שלנו מעצבות את המציאות שבה נחיה. ובכל זאת, נדמה שאנחנו מייחסים לרגע ההצבעה כוח רב כל כך, עד שאנחנו שוכחים את הכוח שנותר בידינו גם בבוקר שאחרי.
לקבל את מידת המלכות
אולי אפשר לקרוא מחדש את הציווי המקראי: ״שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ״ (דברים י״ז, ט״ו). לא רק לבחור מי ינהיג את המדינה, אלא גם לקבל על עצמנו את מידת המלכות.
הנהג את עולמך כאילו הכוח בידיך, ומתוך כך גם האחריות. דאג שמעשיך ויחסיך עם הסובבים אותך יונחו על פי מידת האחווה הצדק והשלום. אל תמתין לשלטון כדי לתקן את העולם, ואל תפקיד בידיו את האחריות על החיים המשותפים.
החיים עצמם ביום שאחרי
בקלפי נקבע, בעזרת השם, מי יקבל את הכוח להנהיג אותנו, אבל לא נקבע בה מה נעשה אנחנו עם הכוח שנותר בידינו.
גם בבוקר שאחרי צריך לגדל ילדים, לעבוד, לקיים קהילה ולחיות לצד מי שבחר אחרת. לא משום שהפוליטיקה אינה חשובה, אלא משום שהיא אינה יכולה להחליף את החיים עצמם.
בשונה מהקלפי, שלמענה דרושה יד אחת, החיים דורשים את שתי הידיים — ואולי גם כמה טיפות של זיעה וארך אפיים.
הבחירה המתמדת
בדרכי לקלפי עליי לבחור. בהמתנה בתור עליי לבחור. בהיוודע דבר התוצאה עליי לבחור.
אפילו בניצחוני, או חלילה בהפסדי, עליי לבחור. ואולי טוב שיעשה זאת גם שכני.
שנאמר: ״וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים״ (דברים ל׳, י״ט).
=======
עמוס זרוק הוא משורר, איש חינוך ומנהל פדגוגי במרכז יעקב הרצוג

הכתיבה אולי יפה אבל בפועל יקרה משהו אחר. אם ביבי ייבחר שוב המונים ינערו. אבל לא לקלפיות אלא ינערו לנתב״ג ויצאו מהמדינה. הציונות הדתית לא מבינה את המשבר בחברה החילונית הליברלית. הם רואים את המדינה נהפכת להיות לא דמוקרטית, לא ליברלית ויותר דתית. אם הוא נבחר שוב ימשיכו לצאת מכאן רופאים, הייטקיסטים, מהנ