
בואו ננסה תרגיל דמיוני אך לא מופרך: תתארו לכם שהטילו עליכם משימת פתע רגע לפני בחירות 2026: להפיק סרטון תעמולת בחירות. אין לכם תקציב יוצא דופן וגם אין לכם ידע בסיסי בפרסום, שיווק ובזהות השחקנים העיקריים המושכים את המפה הפוליטית בישראל מכל הצדדים עד שהיא נקרעת מצחוק או מבכי, תלוי את מי שואלים בסקרים.
ברגע הראשון אתם נבהלים מהמשימה הנראית בלתי אפשרית, אבל מבט מהיר בתשדירי התעמולה בישראל בשנת הנוכחית מספקים לכם את כל המידע על מה שאתם צריכים כדי להפיק סרטון בינוני ומטה: חלל גדול וריק עם בד ירוק תלוי על קיר, מצלמת וידאו לא מקצועית במיוחד, מחשב עם בינה מלאכותית כלשהי או תסריטאי צעיר ונמרץ ששתה קפה וגלגל סיגריה עם מרשם רפואי.
בנוסף, כדאי להכין מראש רשימה מלאי קצרה של כמה נקודות התייחסות הכרחיות בתהליך היצירה וכתיבת התסריט: פנים, מסך ירוק, מועמד, סיסמה חוזרת וחופרת קצרה מבוססת מילה אחת (רצוי משהו בסיסי ביותר כמו המילים "הפעם", “כן", “לא", “רק" ו-”אל"-שלה מוסיפים עוד כמה מילים כמו למשל "אל תהיה ילד" “אל תהיה פראייר" או פשוט "אל תהיה" ותישאר בבית במקום לחכות לתורך מחוץ לקלפי בבית הספר התורן).

החוק מושם לצחוק
אחת הבעיות הגדולות עם שידורי תעמולת הבחירות מעבר לאיכות הסרטונים הירודה והתכנים המיושנים היא העובדה שחובה להציג אותם בשל חוק הבחירות לכנסת (דרכי תעמולה). הצרה היא שהחוק הזה נוסח ונחקק בבוקר צח בשנת תשי"ט (1959 למניינם) וזה אומר שהוא מעודכן למציאות שהייתה תקפה ורלוונטית מלפני 67 שנים ולא עודכן מאז. כתוצאה מכך המפלגות שמקבלות תקציב תעמולה לקשר עם הבוחר הפסיקו להשקיע במסעות פרסום והעדיפו להתמקד בהופעות ציבוריות מרובות בשטח כשהיעד המועדף הוא שוק מחנה יהודה ושווקים נוספים בכל רחבי הארץ.
זמן קצר אחרי הביקור המדובר משוגרות הודעות במתקפת משובטים מתכוננת היטב לכל הרשתות החברתיות שתוכנן עולה באלפי סטוריז צוברי לייקים שמהווים כלי עזר לקביעת רמת הפופולריות או הפופוליזם של הפוליטיקאי החדשני והנועז שהולך עם רוח הזמן ולא נגדה.
אומרים שהיה פה שמח
יוצרי תעמולת הבחירות הם ברובם לא אנושיים ומייצרים פוליטיקאים מוזרים שמעוררים געגועים נוסטלגיים לתכנית העבר הסאטירית "החרצופים" של טלעד (חפשו את שני המושגים ביוטיוב).
התוצאה המביכה זועקת חובבנות ורדידות מחשבה בכל דקה מהסרטון שברור שלא השקיעו בו יותר מדי מחשבה או כסף. מספיק מבט חטוף אל העבר כדי להיזכר בסיסמאות חזקות ומקוריות ובהן: “הליכוד זה נכון" “ישראל מחכה לרבין" “דא ליברמן!” “ש"ס קונרטול? נאש קונטרול!” “המפד"ל לימינך/ נותנים את הנשמה למדינה", צילומים ממסוקים של נופי הארץ ממעוף הציפור עם מאות ניצבים ומערך מצלמות מקצועיות מדן ועד אילת ושיחות סלון ופרלמנטים על "היום שאחרי התשדירים", כדי להבין שהיום שידורי תעמולה הפכו בעיקר בדיחה עצובה ומיותרת שעיקר קיומה כדי לספק חומרים ל-”עוד כותרות" ב"ארץ נהדרת”.
בשורה התחתונה: אם באמת לא תהיה הכרעה בסיבוב הבחירות ראשון כדאי להעביר את שידורי התעמולה לרשתות החברתיות בסיבוב השני.

שירתי שלוש שנים במילואים וביבי עדיין לא ניצח, חייבים לנקות את הליכוד ולהחליף את ההנהגה עכשיו!