כשאומרים בעולם "פירות הדר”, הלימון והתפוז הם הראשונים שקופצים לראש, אך למעשה האתרוג הוא אחד הפירות העתיקים והמשפיעים ביותר בעולם הבוטניקה והתרבות. לצד שיאים חקלאיים יוצאי דופן בגידול ותרבות ומחירים רגילים וגם חריגים, הפרי הצהוב והמיוחד מחזיק בהיסטוריה אגרונומית מרתקת ובמעמד יוצא דופן במשפחת הפירות הנדירים.
משקלי שיא ומחירי עתק
מבחינת גודל, האתרוג שובר שיאים מפתיעים. האתרוג הגדול ביותר בעולם שתועד רשמית ושבר את שיא גינס שקל לא פחות מ-3.66 קילוגרמים, וגדל בשמורת נאות קדומים בישראל. עם זאת, לאורך השנים דיווחו חקלאים שונים על אתרוגים מהזן התימני, הידוע במבנה מאסיבי עם קליפה עבה וללא מיץ, שהגיעו למשקלים מדהימים של בין 4 ל-8 קילוגרמים. אחד ממפתחי האתרוגים העצומים הללו הוא החקלאי שדיאור אברהמי ממושב מסלול שפתח תוך ארבע שנים שני אתרוגים מיוחדים, אחד במשקל שישה קילוגרמים והשני במשקל שמונה קילוגרמים שאינם כשרים לברכה אך עשירים בפרי וייחודיים לסוגם.
פירות ענק אלו אינם נמכרים בשוק המסחרי ואין להם תג מחיר קבוע, בין היתר בשל מגבלות הלכתיות עקב שינוי הצורה המקורית. לעומת זאת, דווקא אתרוגים בגודל סטנדרטי הזוכים לסימטריה מושלמת וללא כל כתם או פגם, מגיעים למחירי שיא: השיא העולמי לאתרוג שנמכר במכירה פומבי בניו-יורק עומד על 18,000 דולר עבור אתרוג "מושלם" ללא חזזיות או "פצעים" ניכרים לעין ומבנה שלם ונטול פגמים על פי גדרי ההלכה המחמירים ביותר. על פי פרסומים זרים גם מגדל האתרוג היקר הזה הוא ישראלי ששמר את סוד "האתרוג המושלם" לעצמו.
המקור החקלאי: האבא של הלימון
מבחינה בוטנאית, האתרוג אינו זן מיוחד של לימון אלא בדיוק ההיפך. אתרוג הוא אחד מארבעת פירות ההדר המקוריים היחידים ששרדו עד היום בטבע (לצד פומלה מנדרינה ופאפדה הדומה מאד ללימון אך בניגוד אליו שורד בתנאי קור קיצוניים ולרוב לא ראוי למאכל), וכל שאר פירות ההדר המוכרים כיום נוצרו מהכלאות שלהם. הלימון השמיש בכל מטבח כתוספת לסלט בשר או דג הינו הכלאה עתיקה בין אתרוג לתפוז מר (חושחש).
שמו המדעי של האתרוג, "Citrus medica", אינו נגזר מהמילה רפואה בניגוד לפירוש המילולי, אלא בהקשר לממלכת מדי העתיקה. הפילוסוף היווני תאופרסטוס כינה אותו "התפוח המדי" או "תפוח פרסי" בשל מוצאו, וגם המילה העברית "אתרוג" מקורה במילה הפרסית תֻרֻנְג'. בעולם קיימים גם זנים אתרוג מיוחדים במינם, שהמוכר שבהם מכונה "יד הבודהה": אתרוג אצבעוני המתפצל לזרועות צהובות ומשמש במזרח הרחוק כסמל למזל, פריון ושגשוג. בעת העתיקה יוחסו לקליפת אתרוג סגולות רפואיות כמשחה נגד הכשות נחשים ועקיצות עקרבים.
האתרוג ביהדות
למרות הזיהוי המוחלט כאחד מארבעת המינים הניטלים בחג הסוכות מדי שנה, המילה "אתרוג" אינה מופיעה בתנ"ך, ובפסוק בו מוזכר הציווי בספר ויקרא לקחת "פְּרִי עֵץ הָדָר" חז”ל פירשו וקבעו במסורה שעברה מדור לדור כי זהו האתרוג.
המסורת היהודית מייחסת לאתרוג שבירכו עליו רבנים ואדמו"רים בחג סגולות רבות, ובראשן סגולה ללידה קלה ופריון. מסיבה זו, מנהג רווח בקרב נשים רבות מיד לאחר החג הוא לרקוח ריבה מחלקו הבשרני של הפרי, מנהג שנזכר גם בספרי ההלכה של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
בתרבות הישראלית, זכור לטוב הקטע הבלתי נשכח מהסרט "אושפיזין" בו מבקש הגיבור משה לבחון מקרוב אתרוג ששוויו 1000 שקלים, ובסופו של דבר בנס מהשמיים גם קונה אותו עד שחבריו מהעבר שאינם מודעים לערכו מכינים לו הפתעה ומעמידים אותו במבחן גדול.
האדם הראשון כבר אכל אתרוג עוד מעט תספרו לנו על סגולות האש