הבוחרים בגרמניה יוצאים היום, יום ראשון, לקלפיות בשתי מדינות פדרליות, ברלין ומקלנבורג-מערב פומרניה, בבחירות אזוריות שעשויות להגביר עוד יותר את הלחץ על הקנצלר פרידריך מרץ ועל מפלגתו הנוצרית-דמוקרטית, CDU.
ההצבעה מתקיימת כשבועיים בלבד לאחר ניצחון היסטורי של מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה", AfD, בבחירות במדינת סקסוניה-אנהלט. המפלגה זכתה שם בכ-44% מהקולות, אמנם ללא רוב מוחלט, אך בהישג שהציב אותה לראשונה בעמדה שבה האפשרות של שלטון ברמת אחת ממדינות גרמניה הפכה למוחשית.
לפי הסקרים האחרונים, AfD אינה צפויה לשחזר בשתי הבחירות הנוכחיות את התוצאה יוצאת הדופן שרשמה בסקסוניה-אנהלט, אך היא ממשיכה להתחזק. העלייה בכוחה מחזירה למרכז השיח הגרמני את מדיניות "חומת האש", שבמסגרתה המפלגות המרכזיות מסרבות לשתף פעולה עם AfD או להקים עמה קואליציה.
AfD, שהוקמה בשנת 2013 כמפלגה שהתנגדה למדיניות גוש האירו, אימצה עם השנים קו לאומני ואנטי-הגירה מובהק. היא דורשת הגבלות חריפות על ההגירה, מצדדת בחידוש היחסים הכלכליים והאנרגטיים עם רוסיה, מבקשת לצמצם את התמיכה הגרמנית באוקראינה ומתנגדת להמשך השימוש באירו.
התחזקותה נובעת משילוב של גורמים. חלק מתומכיה מביעים חוסר שביעות רצון מהיקפי ההגירה ומהמדיניות של המפלגות המסורתיות, לצד דאגה מיוקר המחיה, מחירי האנרגיה והמצב הכלכלי. במדינות מזרח גרמניה מצטרפים לכך גם פערים כלכליים וחברתיים שנותרו מאז איחוד גרמניה. אף שהפער בהכנסות הצטמצם משמעותית, הפער בעושר בין משקי בית במזרח ובמערב עדיין גדול, ומחקרים ונתונים מצביעים על כך שחוסר שביעות הרצון באזור תרם להתחזקות AfD.
לצד העלייה בכוחה, יחסיה של AfD עם הקהילה היהודית בגרמניה נותרים מתוחים. בתוכנית הרשמית שלה דורשת המפלגה להעניש בחומרה תקיפות והתבטאויות אנטישמיות, והיא מייחסת חלק משמעותי מהאיום על החיים היהודיים בגרמניה לאסלאמיזם ולאנטישמיות בקרב חלק מהמהגרים המוסלמים.
עם זאת, המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, הארגון היהודי המרכזי במדינה, מתייחסת למפלגה בחשדנות חריפה וטענה כי AfD הפכה למקום שבו מצאו בית גם אנטישמים וקיצוני ימין. החששות התחזקו בעקבות התבטאויות בעבר של בכירים במפלגה בנוגע לתקופת השלטון הנאצי, וכן בעקבות הצעות לשנות את הדגש שניתן ללימוד התקופה הנאצית בבתי הספר. AfD דוחה את הטענות נגדה וטוענת כי היא אינה אנטישמית.
המצב הפוליטי קשה במיוחד עבור מפלגתו של מרץ במקלנבורג-מערב פומרניה. לפי סקר של Forschungsgruppe Wahlen שפורסם לקראת הבחירות, ה-CDU עומדת על כ-6% בלבד, קרוב לרף החסימה של 5%. ה-SPD מובילה עם כ-37%, מעט לפני AfD עם 36%, בעוד מפלגת השמאל עומדת על 9% והירוקים על 5%.
גם בברלין ניצבת CDU בפני מערכת בחירות קשה. לפי הסקר האחרון שציטטה רויטרס, מפלגת השמאל Die Linke מובילה עם 22%, לעומת 20% ל-CDU. AfD נמצאת במקום השלישי עם 18%, לפני הירוקים עם 15% וה-SPD עם 12%. בבירה, אחד הנושאים המרכזיים במערכת הבחירות הוא משבר הדיור, כאשר מחירי השכירות בעיר כמעט הוכפלו מאז 2014.
הבחירות מתקיימות בתקופה רגישה במיוחד עבור מרץ. הקנצלר, שנכנס לתפקיד כשהוא מבטיח להחזיר את הכלכלה הגדולה באירופה לצמיחה באמצעות רפורמות, מתמודד עם ירידה חריפה בשיעורי התמיכה האישיים ועם ביקורת על מדיניות הממשלה בתחומי הפנסיה, המיסוי והכלכלה. במקביל, עלויות האנרגיה והדלק הפכו לנושא פוליטי מרכזי.
בניסיון להפחית את הלחץ על הציבור הודיעה ממשלת גרמניה על הפחתה זמנית במס על בנזין וסולר, שתיכנס לתוקף בתחילת אוקטובר. המהלך נועד להקל על משקי הבית והעסקים בעקבות הזינוק במחירי הדלק, אך הוא מגיע גם בעיתוי פוליטי רגיש במיוחד עבור הקנצלר ומפלגתו.
בכירי CDU ממשיכים בשלב זה להביע בפומבי תמיכה במרץ, אך תוצאות חלשות נוספות בברלין ובמקלנבורג-מערב פומרניה עלולות להגביר את הביקורת בתוך מפלגתו ולהעמיק את הוויכוח על דרכה של הממשלה.
הבחירות בשתי המדינות אינן קובעות את זהות הממשלה הפדרלית, אך הן נתפסות כמבחן משמעותי למגמות הפוליטיות בגרמניה. לאחר ההישג הדרמטי של AfD בסקסוניה-אנהלט והיחלשות חלק מהמפלגות המסורתיות, התוצאות עשויות לספק אינדיקציה נוספת לכיוון שאליו נעה הפוליטיקה הגרמנית לקראת הבחירות הפדרליות הבאות, הצפויות ב-2029.
