בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, קיבל היום (חמישי) פה אחד חמש עתירות (ובהן עתירת תנועת "ישראל חופשית") והורה על ביטולו של חוק המעצרים.
התיקון, שנחקק רק לפני כחודשיים, כלל הוראת שעה שנועדה להקפיא באופן גורף את כל הליכי האכיפה והמעצר כלפי חייבי גיוס מהציבור החרדי שאינם ממלאים אחר חובת ההתייצבות לפי החוק.
את חוות הדעת העיקרית כתב המשנה לנשיא, השופט נֹעם סולברג, וכל תשעת שופטי ההרכב הסכימו עמו כי בהליך החקיקה נפל פגם היורד לשורשו של עניין. נקבע כי הנוסח הסופי של התיקון חרג באופן מהותי מהצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה - ובכך סתר את סעיף 85 לתקנון הכנסת. לפיכך, קבע בית המשפט כי המהלך שקול לחוק שלא עבר בקריאה ראשונה כלל, דבר המחייב את ביטולו.
בנוסף לפגם הפרוצדורלי החמור, קבעו שמונה מתוך תשעת שופטי ההרכב כי התיקון אינו חוקתי גם לגופו. השופטים קבעו כי מדובר בפגיעה קשה בליבת הזכות החוקתית לשוויון, פגיעה שאינה עומדת בתנאיה של פסקת ההגבלה. השופט דוד מינץ היה היחיד שדעתו הייתה חולקת בסוגיה החוקתית לגופה, אך גם הוא הצטרף לקביעה כי החוק מבוטל בשל הפגם בהליך החקיקה.
ההחלטה התקבלה בהרכב מורחב של תשעה שופטים: המשנה לנשיא נֹעם סולברג, והשופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ, יחיאל כשר ורות רונן.
עם מתן הצו המוחלט, מבוטל התיקון לאלתר והוראות האכיפה של חוק שירות ביטחון שבות לתוקפן המלא.
שופטים שאף אחד לא בחר בהם, הם השליטים הבלעדיים במדינה. הסיבה לכך, שהימין בראשות נתניהו עם 68 מנדטים, לא יודע לשלוט. אחרי הבחירות, מי שיצביע לבנימין נתניהו, יקבל אותה תוצאה. אפילו בקמפיין הבחירות נתניהו מפחד לומר שילחם בבג"צ.