ארכיאולוגים בקרואטיה חשפו מחדש פסיפסי רצפה בני כ-1,600 שנה במתחם הכנסייה והמנזר של סנט אנדרו בבטיגה, סמוך לברבריגה שבחצי האי איסטריה. הפסיפסים, המתוארכים למאה החמישית לספירה, כוללים עיטורים צבעוניים וכתובות המספקות הצצה נדירה לאנשים שמימנו את הקמת המבנים ועיטורם בתקופה הנוצרית הקדומה.
אחת הכתובות המסקרנות ביותר נמצאה בקפלת זיכרון עתיקה שנבנתה בראשית המאה החמישית סביב קברו של קדוש מקומי שזהותו אינה ידועה. הכתובת מזכירה בני זוג בשם פליסיאנוס ואינגנואה, שככל הנראה מימנו את הפסיפס ואולי אף את הקמת הקפלה עצמה.
אלא שמה שהופך את הכתובת ליוצאת דופן הוא הדרך שבה השניים בחרו לתאר את עצמם. בטקסט הלטיני מופיעות המילים "peccatores nimis", שאותן מפרשים החוקרים כ"חוטאים גדולים". על פי שחזור הכתובת, בני הזוג ציינו בנוסף כי יצרו את המבנה או הפסיפס לכבוד 'הקדושים המבורכים'.
הכתובת עשויה גם לספק רמז לזהותו המקורית של המקום. החוקרים מעריכים כי המבנה הקדום לא הוקדש בתחילה דווקא לסנט אנדרו, כפי שנטו לחשוב בשלב מאוחר יותר, אלא אולי לקבוצת קדושים או לכלל הקדושים. כתובת אבן מאוחרת יותר, מהמאה התשיעית, מעידה כי בשלב זה כבר הוקדש המתחם לסנט אנדרו.
בקפלה נחשפו פסיפסים בשחור ולבן הכוללים צורות גאומטריות, צלבים ודגמים צמחיים. בהמשך המאה החמישית שולבה הקפלה בבזיליקה גדולה יותר, ורצפת האולם המרכזי קושטה בפסיפסים צבעוניים מורכבים יותר. בין העיטורים זוהו קנוקנות קיסוס, פרחי לוטוס ומוטיבים שפורשו כ"עץ החיים".
שלוש כתובות נוספות שנמצאו בבזיליקה מתעדות את שמותיהם של אנשים שמימנו חלקים מרצפת הפסיפס. אחת מהן מזכירה כומר בשם דלמטיוס, שמימן 'כ-300 רגל רבועות רומיות של פסיפס', השוות לכ-26 מטרים רבועים. כתובות אחרות מזכירות את אקווילינוס ואוראניה, שמימנו יחד עם בני ביתם שטח דומה, ואת פלורנטיוס ומשפחתו שמימנו כ-200 רגל רבוע.
המתחם בבטיגה נחשב לאחד האתרים הנוצריים הקדומים החשובים בקרואטיה מחוץ למרכזים העירוניים הגדולים של התקופה. במשך מאות שנים הוא התרחב וכלל בזיליקה בעלת שלושה אגפים, בית טבילה, מאוזוליאום, אטריום, מאגר מים ומבנים נוספים, ובהמשך ככל הנראה פעלה במקום גם קהילה נזירית. הפעילות באתר נמשכה ככל הנראה עד המאה ה-13.
חשוב לציין כי הפסיפסים עצמם אינם תגלית חדשה לחלוטין. הם נחשפו כבר בחפירות שערך המוזיאון הארכיאולוגי של איסטריה בין השנים 1975 ל-1979, ולאחר מכן כוסו והוגנו לצורכי שימור. המחקר הנוכחי, שנערך בין 25 במאי ל-7 ביוני 2026, החזיר אותם לאור לראשונה באופן משמעותי זה כמעט חמישה עשורים וחשף פרטים נוספים על הטקסטים הקדומים שבו.
במסגרת הפרויקט משתמשים החוקרים בסריקות לייזר ובפוטוגרמטריה כדי ליצור תיעוד דיגיטלי ומודל תלת ממדי של האתר לפני ביצוע עבודות שימור ושחזור. במוזיאון הארכיאולוגי של איסטריה ציינו כי בפסיפסים התגלו נזקים חדשים מאז עבודות השימור שבוצעו בהם לפני עשרות שנים. מחקר נוסף באתר מתוכנן לשנת 2027, אז צפויות החפירות להתרחב גם לחדרי המנזר הקדום.
