לקראת חג הסיגד, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום (חמישי) נתונים חדשים על האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל. מהנתונים עולה תמונה מעניינת על הקהילה, החל ממספר התושבים והערים שבהן הם מתגוררים, דרך נישואים והקמת משפחה ועד לחינוך ולהשכלה הגבוהה.
אז כמה יוצאי אתיופיה חיים בישראל, איפה תמצאו את הקהילה הגדולה ביותר ומה הנתונים המפתיעים על הדור הצעיר?
כמעט 180 אלף יוצאי אתיופיה בישראל
נכון לסוף שנת 2025, בישראל מתגוררים כ-179,900 תושבים ממוצא אתיופי. מתוכם, כ-93 אלף נולדו באתיופיה וכ-86 אלף נולדו בישראל לאבות ילידי אתיופיה. כלומר, כמעט מחצית מהאוכלוסייה כבר נולדה בארץ.
ואיפה מתגוררים הכי הרבה יוצאי אתיופיה? העיר שמובילה במספר התושבים היא נתניה, עם כ-13,300 איש. אחריה נמצאות באר שבע עם כ-12,200 תושבים ופתח תקווה עם כ-10,700.
אבל כשמסתכלים על אחוז יוצאי אתיופיה מתוך כלל תושבי העיר, התמונה משתנה. קריית מלאכי מובילה עם 13.3% מתושביה, ואחריה קריית גת עם 12.1%.
מתחתנים מאוחר יותר, ונשארים רווקים יותר זמן
אחד הנתונים המעניינים שפרסמה הלמ"ס נוגע לגיל הנישואים. מתברר שיוצאי אתיופיה מתחתנים בגיל מאוחר יותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית.
גיל הנישואים הראשונים הממוצע בקרב גברים ממוצא אתיופי עומד על 30.6, ובקרב נשים על 29. מדובר בפער של יותר משלוש שנים לעומת כלל הגברים והנשים היהודים.
ומה לגבי הרווקים? בקרב בני 25 עד 29 ממוצא אתיופי, 87% מהגברים ו-73% מהנשים עדיין רווקים ורווקות, לעומת 67% מהגברים ו-54% מהנשים בקרב כלל היהודים והאחרים.
עוד עולה מהנתונים כי 81% מהנישאים ממוצא אתיופי התחתנו עם בן או בת זוג מאותו מוצא בשנת 2024, אך השיעור הזה נמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות.
כמעט פי שניים משפחות חד-הוריות
נתון נוסף שבולט בדוח נוגע למבנה המשפחות. כ-27% מהמשפחות של יוצאי אתיופיה הן משפחות חד-הוריות, לעומת כ-14% בקרב משפחות יהודיות ואחרות. כלומר, מדובר בשיעור כמעט כפול.
מנגד, כ-60% מהמשפחות של יוצאי אתיופיה הן משפחות של זוגות עם ילדים, לעומת כ-56% בקרב משפחות יהודיות ואחרות.
גם גודל משק הבית שונה: במשק בית של יוצאי אתיופיה מתגוררות בממוצע 3.59 נפשות, לעומת 2.98 בקרב משקי הבית היהודיים והאחרים.
פחות בחינוך הדתי, יותר בחינוך החרדי
ומה קורה במערכת החינוך? בשנת הלימודים תשפ"ה למדו בישראל כ-35 אלף תלמידים ממוצא אתיופי.
43.1% מהם למדו בחינוך הממלכתי-דתי, לעומת 48.5% לפני עשור. במקביל, שיעור התלמידים בחינוך החרדי עלה מ-3.7% ל-7.1%, כמעט פי שניים.
נתון מעניין נוסף נוגע לבחינות הבגרות. שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב תלמידים ממוצא אתיופי בחינוך הדתי עמד על 78.4%, לעומת 74.1% בקרב תלמידים ממוצא אתיופי בחינוך הכללי.
הנשים מובילות באקדמיה
גם בתחום ההשכלה הגבוהה יש נתון בולט במיוחד. בשנת הלימודים תשפ"ה קיבלו 1,126 יוצאי אתיופיה תואר אקדמי, עלייה של 6.8% לעומת השנה הקודמת.
ומי מובילות במספר התארים? הנשים. לא פחות מ-76.6% ממקבלי התארים ממוצא אתיופי היו נשים, לעומת 63.8% בקרב כלל מקבלי התארים בישראל.
הנתון המדאיג ממערכת המשפט
לצד הנתונים על חינוך והשכלה, הדוח מציג גם פערים משמעותיים בתחום המשפט. בשנת פסק הדין 2024, יוצאי אתיופיה היוו 7.8% מכלל היהודים והאחרים שעמדו לדין בישראל, למרות שחלקם באוכלוסייה עומד על כ-1.8% בלבד.
בקרב קטינים שעמדו לדין, שיעור יוצאי אתיופיה היה גבוה אף יותר והגיע ל-8.6%. חשוב לציין כי הנתונים מתייחסים למי שעמדו לדין, ולא בהכרח למי שהורשעו.
הנתונים שמתפרסמים לקראת חג הסיגד מציגים את השינויים שעוברת הקהילה האתיופית בישראל, לצד ההישגים והפערים שעדיין קיימים בתחומי החיים השונים.