"ילדי חברון" היה כינוי של כבוד בקרב נוער ההתנחלויות, שניתן לילדים שגדלו בעיר האבות בזמן האינתיפאדה השנייה – עיר שבה חיו כ-120,000 פלסטינים ולצדם כ-500 יהודים בלבד. כעת, בסרט תיעודי חדש, אותם ילדים – כיום כבר מבוגרים והורים בעצמם – חוזרים אל חוויות הילדות בלב אחת מזירות החיכוך הקיצוניות והסוערות בעולם.
בקטע הצצה מתוך הסרט, שנכתב ובוים על ידי אלעד יעקב-גולדברג (במאי שותף: כרם חמד-וילדר, בהפקת "יאללה פילמס"), משתפים המשתתפים באומץ בזיכרונות הילדות הבלתי יאומנו מתקופה של ירי יומי וסכנה מתמדת.
"אתה יוצא מהבית שלי ימינה, אתה חשוף לירי. עברת לגן המשחקים – אתה כבר לא חשוף. הלכת לפח – אתה חשוף", משחזר אחד המשתתפים. מעבר ברחוב דרש תכנון מדוקדק וריצה מהירה: "היינו עומדים טיפה לפני השטח, מתכוננים למעבר ופשוט בדילוגים... בידיעה שזה מטווח ברווזים".
הסרט מעלה שאלות מורכבות על מחיר המציאות שבה גדלו ועל הבחירות של הוריהם. בין הזיכרונות עולים גם הוויכוחים הקהילתיים והאידיאולוגיים סביב סוגיית המיגון. אחת המשתתפות מספרת על עמדתו של סבה, הרב לוינגר: "הוא התנגד למיגון בכל תוקף... סבא שלי אמר: 'שקי חול לשים, אבל מיגון שנשאר – לא לשים. אם אתה חי כאן בתוך איזה בועה כזאת, אז מה בעצם אתה עושה כאן?'".
התפיסה הרווחת אז הייתה שכל גילוי פחד עלול להתפרש כחולשה: "ככל שאתה תראה יותר חולשה, יותר פחד, יותר התגוננות – אתה תהיה יותר מטרה", מסביר אחד הבוגרים.
אותה מציאות קיצונית הפכה את תחושת הסכנה לשגרה יומיומית: "המוות הוא משהו סביר שיקרה. אני ממש זוכר את עצמי בתקופת הנעורים אומר לעצמי: תזכור את הפחד הזה שאין לך מילים אליו, כי אתה לא תדע לתאר אותו עוד עשור".
הסרט "ילדי חברון" ישודר במוצאי שבת, 7 בנובמבר, בשעה 22:10 בכאן 11 ובכאן BOX.