בחירות אמצע הקדנציה בארצות הברית מטרידות את נשיא ארה”ב דונלד טראמפ אבל לא ברמה שיפסיק לשדר עסקים כרגיל ולאיים בתקיפה מידית באיראן. עוזריו המיוחדים של הנשיא המכונים "הצל", ממשיכים בשגרה השקטה שמהווה למעשה את משימתם החשובה ביותר: השגחה על התיק השחור המאובטח, המוכר בפי גורמי הביטחון וצופי סרטים וסדרות מופרכות והזויות בשם "הפוטבול הגרעיני".
האביזר המסקרן הזה מעניק למפקד העליון של ארה"ב את הסמכות והיכולת להורות על שיגור נשק גרעיני קטלני מכל נקודה על פני הגלובוס ובכל רגע נתון שיראה לנכון. ובידיים של הנשיא הנוכחי טראמפ לא פלא שהאיראנים לא ישנים בשקט.
קיצור תולדות “הפוטבול” (לא המשחק)
השימוש בשיטה החל להתגבש בשלהי כהונתו של הנשיא דווייט ד. אייזנהאואר בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20, תחילה כתיק מסמכים לשעת חירום בשם צופן שהיה ידוע רק לנשיא וליועציו הקרובים ביותר. המתכונת הרשמית והמוכרת כיום עוצבה על ידי הנשיא ג'ון קנדי (JFK) בעקבות משבר הטילים בקובה בשנת 1962. קנדי הוטרד מהצורך לאמת את זהותו מרחוק בעת משבר ולדעת בדיוק אילו אפשרויות תקיפה עומדות לרשותו בזמן אמת. כתוצאה מכך נוצר התיק המאובטח, שמלווה את נשיאי ארצות הברית ברצף מאז שנת 1963.
הסיבה לכינוי “פוטבול” אינה ברורה בוודאות, אך ההשערות הן שהדבר הוסכם בתקופת ממשל קנדי בשל גיבוש תכנית פתע לתקיפה גרעינית בשם “דרופקיק” (בתרגום חופשי בעיטת הפלה) בה מטילים בעצמה כדור פוטבול על המגרש כדי להבקיע שער (טאצ’דאון). הסבר נוסף הוא שהתיק מחליף ידיים בחילופי המשמרות של אנשי השירות החשאי הצמודים לנשיא וזהו מונח נוסף ממשחק הפוטבול המכונה “HAND-OFF “ ובעברית פעולת העברת הכדור משחקן לשחקן. בשל מושגים אלה זכתה המזוודה לכינוי “הפוטבול הגרעיני” ובקיצור "הפוטבול" על אף ששמה הרשמי הוא “תיק החירום הנשיאותי” (Presidential Emergency Satchel)
"המזוודה" נפתחה
המידע הנחשף כאן עשוי לעורר דאגה בקרב קוראים חרדתיים, בשל העובדה הלא ידועה לרבים שלאורך השנים נשיאים אמריקנים פתחו את המזוודה המכונה "הפוטבול" פעמים רבות. אבל, הדבר נעשה אך ורק לצורכי תדרוך, תרגול ועדכון מסמכים, ומעולם לא לצורך מתן פקודת תקיפה בזמן אמת.
העוזרים הצבאיים של נשיא ארה"ב רשאים לפתוח בעת הצורך את המזוודה המאובטחת כדי לעדכן את תוכניות המלחמה הסודיות ואת ערוצי התקשורת בהתאם לנהלים המחמירים של השירות החשאי האמריקני.
בניגוד למה שתואר לא פעם ולא פעמיים בתרבות הפופולרית האמריקנית וגם הזרה, המזוודה הגרעינית של נשיא ארצות הברית מעולם לא נגנבה ולא ניתן לשגר ממנה טילים משמידי מדינות לכל העולם בלחיצת כפתור אדום אחד. את התיאורים הילדותיים האלה אפשר להשאיר לסרטי אקשן סוג ב’ ומטה.
בנוסף, כל נשיא נבחר מקבל תדרוך מקיף על תכולת התיק. הנשיא ג'ימי קרטר, שהיה בעברו מפקד צוללת גרעינית, פתח ובחן את התוכניות מקרוב, חרט על דגלו לפשט אותן לאחר שמצא שהן מסובכות מדי, והורה ליצור במקומן מבנה נגיש ומהיר יותר. עוזריו אף תיארו את ספר האפשרויות החדש כדומה ל"תפריט ארוחת בוקר", שבו בוחרים מנה מטור A או מטור B רק שבמקום הבדל במחיר ייתכן הבדל גאוגרפי בצורת כדור הארץ והזמנת הארוחה עלולה להפוך לסעודה האחרונה של העולם.
איום ללא הפעלה
על אף ההילה הדרמטית והחשיפה הרבה שלה זכתה, "המזוודה הגרעינית" מעולם לא שימשה לביצוע תקיפה בפועל אלא בעיקר כגורם מאיים.
הנשיא היחיד בהיסטוריה שאישר שימוש בנשק גרעיני היה הארי טרומן בהטלת הפצצות על הירושימה ונגסאקי בשנת 1945, שנים רבות לפני שהמונח "הפוטבול הגרעיני" הומצא ונרשם בפרוטוקולים המבצעיים הרשמיים של הבית הלבן לטובת הדייר החשוב שמתגורר בו.