היחסים הטעונים בין ישראל לקטאר ידעו עליות ומורדות ויצרו בעיות חמורות שנים רבות. מאחורי הקלעים ולמרות הצהרות עוינות הדדיות של שתי המדינות מסתתרת היסטוריה ארוכה של מגעים חשאיים, שיתופי פעולה כלכליים ואינטרסים חופפים – לצד משברים דיפלומטיים חריפים ונקודות שבר ביטחוניות.
- ירח הדבש הדיפלומטי: בעקבות הסכמי אוסלו ב-1993, קטאר הייתה המדינה הראשונה במפרץ שהעניקה לישראל הכרה דה-פקטו. ב-1996 אף נפתחה נציגות כלכלית ישראלית רשמית בדוחה, שבה ביקר באופן היסטורי שמעון פרס.
- הניתוק הרשמי ב-2009: בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה, החליטה קטאר לסגור את הנציגות הישראלית בדוחה ולנתק את הקשרים הדיפלומטיים הרשמיים לאות מחאה.
- ציר עזה והעברת הכספים השוטפת: החל מ-2012, כשהמטה המדיני של חמאס עבר לדוחה, הפכה קטאר לצינור הפיננסי המרכזי לרצועה. באישור ובגיבוי הממשלות בראשות בנימין נתניהו, הועברו מאות מיליוני דולרים במזומן ובדלק במטרה לשמור על שקט יחסי ולמנוע קריסה הומניטרית בשטח רצועת עזה. מסלול זה זכה לכינוי ביקורתי על ידי האופוזיציה: "מזוודות הכסף".
- "חרבות ברזל" וסוכן כפול: מאז ה-7 באוקטובר 2023, קטאר תמרנה בין תפקידה הלא רשמי כמתווכת מרכזית מול חמאס בעסקאות החטופים לבין ביקורת חריפה בישראל על אירוח בכירי ומפקדי חמאס בשטחה והמסרים העיונים שהשמיעה ברשת "אל-ג'זירה".
- הסלמה צבאית וקו אדום: בספטמבר 2025 רשמו היחסים שבר חסר תקדים לאחר שחיל האוויר הישראלי תקף תחם בכירי חמאס בדוחה שבקטאר ללא אזהרה מראש. הפרת הריבונות הובילה להתנצלות של רה"מ נתניהו בלחץ הנשיא טראמפ ולעצירה זמנית של מאמצי התיווך והקשרים החשאיים.
פרשת "קטארגייט"
הקשרים האמצעיים הללו קיבלו תפנית סוערת במיוחד עם חשיפת פרשת "קטארגייט" בסוף 2024. חקירות השב"כ והמשטרה התמקדו בחשד חמור לפיו יועצי ראש הממשלה ומקורביו יונתן אוריך ואלי פלדשטיין פעלו לכאורה בחשאי עבור ממשלת קטאר תמורת מיליוני שקלים. על פי מקורות לא רשמיים, מטרת המהלך הייתה להחדיר לתקשורת הישראלית מסרים המאדירים את קאטר כמתווכת בלעדית, תוך הכתמת מצרים והחלשת הביקורת הציבורית על קפאון המשא ומתן עם חמאס לשחרור כל החטופים וגיבוש הסכם הפסקת אש לטווח ארוך.
פרשת "קאטרגייט 2"?
דרמת ענק התפתחה ביממה האחרונה סביב חשדות חמורים להתערבות זרה במימון קטארי בבחירות 2026 בניסיון להטות את הכף משמעותית לטובת המפלגות הערביות.
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, הורה לראש השב"כ דוד זיני לפתוח בחקירה דחופה במכתב המתריע על פגיעה חמורה ביותר בטוהר הבחירות. גורמים בליכוד זעמו על חשיפת הממצאים באיחור רק לאחר הבחירות וקראו למצות את החקירה לעומקה תוך הפעלת כל האמצעים להבטחת הליך בחירה תקין ונקי מזיופים.
קטאר הכחישה כל מעורבות בבחירות בישראל בהודעה רשמית, אבל המשבר הנוכחי החמור על רקע התקדמות מהירה להשלמת הליך ספירת הקולות בבחירות ופרסום התוצאות מעיד כי הקשר הישראלי-קטארי חייב לקיים שיחת יחסינו לאן לפני שיעלו על שרטון או יסתיים בפיצוץ.
בעבר נתניהו העביר להם מזוודות דולרים בשקט, והיום הליכוד פתאום נזכר להזדעק. טוב מאוד שסולברג דרש בדיקה יסודית! רק ראיות עובדתיות יחשפו את האמת