
ליל בחירות 2026 היה קשה לחיזוי, קשה לעיכול ובעיקר קשה לצפייה. בדור בו לכל אדם שני ולכל דובר שלישי בערוץ חדשות רביעי יש הפרעת קשב קלה עד חמורה, תלוי לפי הדוגם הנדגם והלהד"ם(ר"ת: לא היו דברים מעולם), אין לאדם הממוצע עם "פתיל קצר" יותר מליברמן יכולת להכיל כמות עצומה של מידע במשך כשבע שעות. לפעמים נדמה לצופה הנאבק בעייפות מיום שבתון בו פעולת הבחירה- ולא בשלט-רחוק- היא הפשוטה ביותר לביצוע והבילוי המשפחתי או החברתי מעייף בהרבה, כי הוא צופה בליל סדר או יותר מדויק בליל אי-סדר שלא נגמר כי כולם נהנים להקשיב לעצמם ולחשוב שהם צודקים יותר מ"הבית של השכן" או מה"ערוץ שאינו ישן".
לסכם בבת אחת שישה משדרי בחירות סימולטניים זו משימה כמעט בלתי אפשרית. היושבים האולפנים נדרשו לנהוג באיפוק וסבלנות – תכונות שאינם מתהדרים בהן בדרך כלל, ומעדיפים בבירור להתנצח, להתווכח, ואם זה מביא רייטינג אז גם להשתלח בעמיתים למקצוע.
הקו המנחה בביקורת זו הוא שימת לב לפרטים הקטנים: מי הניח הנחות מוחלטות מוקדם מדי, מי איבד שליטה בשידור ומי החליט ספונטנית לתקוע בשופר במועצה הזמנית מטה נתניהו בבנייני (בנימין) האומה בירושלים. מכיוון שאף אדם שיש לו חיים וגישה חופשית לרשתות החברתיות לא יעשה "CATCH-UP" למשדר באורך הגלות, טוב יותר להעביר בסקירה לאחור את משדרי ליל הבחירות במבחר ערוצים בכמה מבחנים פשוטים.


מבחן 1: נראות וציפיות
נראות היא אריזת האולפן ושיווק המשדר לפני התחלת המדגם והציפיות הן התחזיות שהושמעו לפני שתוצאות האמת שינו את התמונה.
- כאן 11: הדרך למדגם של דודי חסיד- כמחווה וזיכרון לימי הערוץ הראשון ורשות השידור ז"ל וקלפי המדגם שהוצבה לצד קלפיות האמת – החלה בפרק בחירות מיוחד של "קופה ראשית". הפעם בלטה בפרק דמותו של אמנון טיטינסקי, שהעיף עגבנייה על מועמד פיקטיבי דתי-לאומי והפך לכוכב רשת. זה היה הימור מנצח על תכנית פופולרית קלילה, שהוביל למדגם ולאולפן ממלכתי חדשני ששמר על רצינות תהומית לאורך כל הלילה. תוצאת המדגם, כמו ברוב הערוצים, העניקה יתרון לליכוד לצד סיכויים טובים יותר לכאורה של איזנקוט להקים קואליציה, אך הדבר הוצג בערוץ השידור הציבורי כניתוח פוליטי ולא כמשאלת לב.
- חדשות 12: המשדר המקדים היה כרגיל אולפן החדשות החלופי הסאטירי של "ארץ נהדרת" בהובלת אייל קיציס עם כל הקריצות והקלישאות המוכרות מהישורת האחרונה של מערכת הבחירות, כולל רגע אחד בלתי נשכח בו "יקירת המערכת" של "נהדרת" דמותה הפחות מוקצנת מהמציאות של ח"כ טלי גוטליב (בגילומה המשובח של ליאת הר-לב) שמתקשרת "בשידור חי" לדמותה של דנה וייס ואחר כך גם לקיציס אחרי שהאחרונה מנתקת את השיחה ומאיימת "שמישהו ינסה לעצור אותה" (משפט שלמרבה האירוניה מזוהה עם רפי גינת ששימש בליל הבחירות כרוז במטה ישר של איזנקוט).
היה גם חיקוי חוזר של עמית סגל שהצליח לעצבן רבים מתומכיו אבל כנראה שזה מה שסאטירה אמורה לעשות כפי שנלמד באוניברסיטת "שקר כלשהו", מונח שהומצא בעונות מוקדמות של "ארץ נהדרת".
האריזה של חדשות 12 ממלכתית וישראלית עם פתיח מרשים ואולפן מלא באנשים, ובהם כמה שחוזרים למסך אחרי היעדרות ארוכה כמו אמנון אמרמוביץ’ וליאור שליין (שהגיע במיוחד כדי שיהיה עוד מישהו שעמית סגל יוכל להתווכח אתו או בקריצה בסאבטקסט לימיו כמגיש תכנית הסאטירה “משחק מכור” מראש מתולתל של שמאלן ציניקן).
ידוע לכל הצופים, שיונית לוי היא מגישת החדשות המקצועית בישראל ואולי גם היחידה שמסוגלת לעצור ויכוח לטובת הפניה לכתב או "פרסומת אחת הכרחית וחזרנו" שגורמת לבריחת צופים. בפאנל החדשות באולפן בנוה-אילן אי אפשר שלא לחוש במתח התמידי בין כלל המשתתפים עם יוצא מן הכלל אחד, עמית סגל שעמדתו הפוליטית ידועה ומוצהרת אך גם מקצועיותו העיתונאית המושכת לערוץ המוביל ברייטינג בדרך כלל צופים רבים שרוצים להתעדכן או להתעצבן. מבחינת הציפיות, היה ברור מתחילת המשדר וחשיפת המדגם שחדשות N-12 רוצים לשדר מציאות של אין רוב לגוש נתניהו, והדבר ניכר בכל פריים מחושב מראש: שליחת מגישי החדשות דני קושמרו וקרן מרציאנו למטה ישר (אולי כדי להלל את ראש הממשלה הנבחר), ושליחת מגישי תכניות הדיבורים והתחקירים אילנה דיין ורפי רשף למטה הליכוד (אולי כדי לשמוח לאידם בהפסדם). הכל התהפך הרבה אחרי חצות, והמציאות העולה על כל מדגם הוכיחה שהשמחה בישר הייתה מוקדמת ושהדרך של גדי לראשות הממשלה עוד רחוקה בשלב מוקדם זה.
- רשת 13: שילוב מורכב להכעיס, של מחזור רשלני וזלזול ברמת הצחוקים המוקדמים עם רצינות תהומית של אג’נדה ידועה מראש לאורך רוב המשדר עד עדכון תוצאות המדגם לשוויון בין הגושים לפני תחילת ספירת הקולות. הביקורת הכללית של הנראות שלילית בשל העובדה שבמקום תוכן מקורי, הוחלט למחזר הצלחה מלפני 20 שנה של שלישית "מה קשור" ולתת לה משבצת שידור קצרה של מערכונים על דמויות ישראליות פיקטיביות מתוכניתה של השלישיה "הישראלים", שהייתה להיט גדול של רשת בעבר ובהווה לא מצחיקה וגם פחות רלוונטית. היה עדיף לרשת לשדר לקט פספוסים מסרטי "לשחרר את שולי", הנכללים ברשימת הסרטים הישראלים המצליחים בכל הזמנים, מאשר להכריח את מה קשור להחיות מוצר שפג תוקפו ולא ניתן למחזרו אפילו בפרסומת עם החתול שנשמע כמו ציון ברוך. בתחום הציפיות מהעברת המידע לצופים, משדר הבחירות המשיך להעצים את "קו רל"ב" שמובילה "רשת 13" בשנים האחרונות ולכן בערוץ הזה התחזיות ברורות ומוצהרות ולפיהן גוש השינוי שולט בכל תרחיש.
- עכשיו 14: בערוץ המדובר וגם המבוקר ביותר, הביקורת הטלוויזיונית ברורה וקצרה. הערוצים האחרים קטלו אותו מכל כיוון, וחלקם אף לא הציגו את תוצאות המדגם של שלמה פילבר במסך נפרד אלא בתחתית הטבלה בלבד, בליווי הערות ציניות על הזיות ומשאלות לב. כל זה לא מנע מהערוץ לחגוג את ליל הבחירות כאילו מדובר בגמר "האח הגדול" (אם ראיתם את הכניסה של מגישת החדשות מגי טביבי לאולפן במשך יותר משתי דקות אחרי נשיקת המזוזה הבנתם מה הכוונה). באגף הציפיות, ערוץ 14 השיק את קמפיין ה-"אמרתי לכם" הגדול בתולדותיו ולקראת נאום נתניהו בשלוש לפנות בוקר "הפטריוטים" שברו כל רסן והשמיעו קול "שופר".
- חדשות i24NEWS (ערוץ 15): הערוץ הרציני והמקצועי מבחינת נראות התוכן החדשותי. בהתבסס על מודל אולפן אמריקני, הערוץ ניסה לגשר בין האג'נדות ולשמור על נאמנות למציאות בשטח. ללא הומור מאולץ, עם ניתוחים ענייניים ועדכוני אמת ערוץ 15 מיצב עצמו כערוץ חדשות ישראלי בסגנון "פוקס ניוז". המדגם, שערך צוריאל שרון, היה הכי קרוב לתוצאות האמת. אם כל הערוצים היו כמוהו הכתבה הזאת הייתה קצרה בהרבה.

מבחן 2: שיקוף מציאות
הכישלון הגדול של ערוצי הטלוויזיה בליל הבחירות היה בהעברת המציאות ללא מסננים. הפרשנויות המרובות, שינו לגמרי את התמונה שהצטיירה במטות המפלגות ובשטח עצמו. בעידן שבו הבינה המלאכותית משתלטת על חיינו, רוב הערוצים לקחו את המידע וניתחו וחתכו אותו כרצונם מפוזיציה של ישיבה מתמשכת באולפן ולא מחיבור לשטח ולעם. משדרי הבחירות הוכיחו שהטלוויזיה כבר מזמן אינה "מראה" משקפת מציאות. ככל שהפרשנות הפכה מנותקת יותר, האזרח הקטן העדיף ללכת לישון ולקחת הפסקה מתכנית הריאליטי הגדולה בעולם.

מבחן 3: השכונה שלנו
במבחן זה אין צורך בהסברים ארוכים כי יש רק מנצח אחד בלתי מעורער: ערוץ 14. בליל הבחירות חברי פאנל "הפטריוטים", המוגדרת בתחילתה גם כתכנית סאטירית, לא הסתפקו בישיבה באולפן לצד ינון מגל אלא שידרו ישירות ממטה הליכוד לצד אוספי תשומת לב ואזרח קטן עם שופר גדול.
כדי לצפות בגיא מרוז מחפש קיר להטיח בו את ראשו לשמע ג'ינגל "הליכוד זה נכון" בפעם המיליון, לראות את הפטריוטים חוגגים מול פניהם הנוגות של אילנה דיין ורפי רשף מ"ערוץ תבהלה 12"כהגדרתם, ולקלוט את רה"מ נתניהו מפיל בקבוק מים על הדוכן וחוזר על כל משפט פעמיים , היה כדאי להישאר ערים עד שלוש לפנות בוקר.
והכי מצחיק? ביום שאחרי הבחירות, ברשת 13 שידרו פרק של "הישרדות".

3 ילדים אני מגדלת ביוקר המחיה ואין לנתניהו ממשלה, הגיע זמן לשינוי