סיפורם יוצא הדופן של חברי "בריגדת הנייר" — משוררים ואנשי רוח שסיכנו את חייהם כדי להציל את אוצרות התרבות היהודית בגטו וילנה — יעלה בקרוב על הבמה במחזה מוזיקלי חדש תחת השם "בריגדת הנייר". ההפקה מפגישה בין סיפור הגבורה המטלטל של המחתרת התרבותית לבין השירים המוכרים שנולדו בלב הגטו.
במשך שלוש שנים עבדו זמרים ויוצרים צעירים, בוגרי בית הספר "רימון", בניהולם המוזיקלי והאמנותי של הדס קלדרון ואוהד חיטמן, על יצירה מוזיקלית המביאה לבמה את השירים שנכתבו בתקופת השואה. היוצרים הלחינו שירים מאת משוררי התקופה, עיבדו אותם לבמה ולמדו לשיר ביידיש.
המחזה נולד ביוזמתה של הדס קלדרון — נכדתו של אברהם סוצקבר, מנהיג הבריגדה — שכתבה את המחזה (יחד עם עודד אהרליך ושריאל יוסף), ביימה אותו ומנהלת אותו אמנותית. עבור קלדרון, העלאת הסיפור היא מסע אישי ומשפחתי אל מורשת סבה וסבתה, פרידה ואברהם סוצקבר. דרך סיפורם, חוזרת ההפקה אל וילנה שלפני המלחמה, שכונתה "ירושלים של ליטא", ואל המרכזים התרבותיים שבה נוצרו ונשמרו נכסי הצאן וברזל של היהדות.
חיבור בין אבל לאומי לאסון ה-7 באוקטובר
בצוות המשתתפים משחקת ושרת הזמרת רותם שרעבי, אחייניתם של החטופים יוסי ז"ל ואלי שרעבי. שרעבי מבצעת במחזה את השיר "תחת זיו כוכבי שמיים", שהיה להמנון גטו וילנה. השיר שנכתב ביידיש בימי האפלה מקבל כעת חיים חדשים בקולה של צעירה שחוותה מקרוב את האובדן והשכול מאירועי 7 באוקטובר.
"בריגדת הנייר" הייתה קבוצה של משוררים, סופרים ואנשי רוח, שהנאצים אילצו למיין את אוצרות התרבות היהודית לקראת השמדתם. במקום לציית, בחרו חבריה לסכן את חייהם והבריחו ספרים, כתבי יד נדירים ויצירות אמנות — בהם כתבי יד של שלום עליכם, הגאון מוילנה, חיים נחמן ביאליק, י"ל פרץ, יומנו של תיאודור הרצל וספרי קודש עתיקים.
במרכז עלילת המחזה עומדים אברהם סוצקבר, רעייתו פרידה, שמרקה קצ'רגינסקי וחבריהם, שניסו לשמר את היצירה היהודית בתוך מציאות בלתי אפשרית. המחזה חוזר אל הרגעים שבהם נולדו שירים כמו "שקט, שקט בני נחרישה", "פונאר", "פרילינג" ו"אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה". כמו כן, מתוארת בריחתם של חברי הקבוצה ליערות לאחר המרד בגטו, וחילוצם ההרואי של אברהם ופרידה סוצקבר במטוס סובייטי מיוחד שנשלח להצילם.
הדס קלדרון מספרת: "הסיפור נכנס אל עולמה של וילנה — מרכז התרבות המזרח-אירופית ו'ירושלים של ליטא'. היה בה עושר תרבותי אדיר: ספריות עתיקות ובית הדפוס 'ראם' שהדפיס את התלמוד הבבלי. כל אלו עמדו בסכנת כליאה והשמדה עם פלישת הנאצים.סבא שלי, אברהם סוצקבר, וחברו שמרקה קצ'רגינסקי, הבינו שהגרמנים רוצים למחוק את העם היהודי משורשיו. הם החליטו להפוך למנהיגי בריגדה ולהבריח את אוצרות התרבות למקומות מסתור. בזכותם, החומרים הללו שמורים עד היום בספרייה הלאומית בירושלים, בניו יורק ובקובנה."
"בריגדת הנייר" מבקשת להזכיר כי גם בתקופות האפלות ביותר היו מי שנאבקו לא רק כדי לשרוד, אלא כדי לשמור על הזיכרון, השפה והתרבות. הם סיכנו את חייהם כדי להציל את המילים — וכעת, המילים שלהם מחזירות אותם אל הבמה.
ההצגה "בריגדת הנייר | די פֿאַפּירענע בריגאַדע" היא הפקה של תיאטרון יידישפיל בשיתוף בית הספר "רימון", הרשות הלאומית לתרבות היידיש ובתרומת קרן א.י. לרנר.
משתתפים: מיכאל הנגבי, יהונתן רוזן, קורל אנבל לוקץ' / שריאל יוסף, איתי עברון, אריאל בוינג'ו, ליאם פורמן, ליהי יולזרי, ניתאי יניב, מאיה לוי, עדי ארבל, רותם שרעבי וסער אלון.