ChatGPT, מסתבר, לא מסתפק ביצירת קריקטורות בסגנון המזוהה עם מגזין מסויים, בחלק מהתמונות הוא מוסיף גם חתימות של אמנים אמיתיים - שמעולם לא ציירו אותן. לפי תחקיר שפרסם אתר Nieman Lab ב־5 באוקטובר, שמותיהם או שמות העט של יותר מ־15 מאיירים של "הניו יורקר" הופיעו על יצירות שנוצרו בבינה מלאכותית, בלי שנתנו לכך אישור או קיבלו תשלום.
התוצאה אינה רק חיקוי של סגנון אמנותי. חתימה של יוצר מוכר עלולה לגרום לצופים להאמין שמדובר ביצירה מקורית שלו, ולייחס לו בדיחה, מסר או עמדה שלא בחר לפרסם.
חתימה אמיתית, קריקטורה מזויפת
אחד האמנים שנפגעו הוא ברנדן לופר, החותם על עבודותיו בשם העט BLOPER. החתימה הופיעה על קריקטורה שיצר משתמש בפייסבוק לאחר שביקש מ־ChatGPT איור "בסגנון הניו יורקר". התמונה הופצה ברשת, וחלק מהצופים סברו שלופר הוא שצייר אותה.
לופר סיפר כי נחשף לתופעה כבר במאי, בעקבות הודעה שקיבל מאדם זר באינסטגרם. בהמשך מצא דוגמאות נוספות בפורום Reddit העוסק ב־ChatGPT. "אני לא אדם טריטוריאלי, אבל השם שלי הוא השם שלי", אמר, כפי שצוטט באתר The Verge.
בתחקיר נמצאו גם שמותיהם של אמילי פלייק, הארי בליס, ג'ו דאטור, פט ביירנס, ג'ורג' בות' ולייזה דונלי. פלייק תיארה את התחושה כזיהוי עקבות של עבודתה ביצירה שאינה שלה: "זה קצת כמו לראות בן דוד רחוק".
הסכם הרישוי לא כלל קריקטורות
ב־2024 חתמה OpenAI על הסכם רישוי עם קונדה נאסט, המו"ל של "הניו יורקר". אלא שלדברי דובר המגזין, ההסכם לא התיר לאמן את המודלים על הקריקטורות או להשתמש בלוגו ובאמנות של המגזין ליצירת תמונות. הוא הדגיש כי זכויות היוצרים על הקריקטורות נשארות בידי המאיירים.
גם בדיקה שערך Nieman Lab בחוזים הסטנדרטיים של המגזין עם מאייריו העלתה שהם אינם מאפשרים להעניק רישיון לשימוש בקריקטורות לצורכי אימון בינה מלאכותית. OpenAI לא הסבירה לתחקיר כיצד למדו המודלים שלה לשחזר את החתימות.
אזהרה שלא עוצרת את היצירה
לאחר פניית Nieman Lab הוסיפה OpenAI אזהרה שמופיעה בחלק מהבקשות ליצירת קריקטורות בסגנון המגזין. ההודעה מציינת כי הבקשה עלולה להפר את מגבלות המערכת הנוגעות לדמיון לתוכן של צד שלישי. עם זאת, לפי התחקיר, נכון למועד הפרסום המערכת עדיין יצרה תמונות - ולעיתים הוסיפה להן חתימות של אמנים אמיתיים.
בתגובתה מסרה OpenAI כי היא מאמינה ש"עתיד היצירתיות הוא אנושי ביסודו", וכי היא מעריכה דיווחים על תקלות והתנהגות לא מכוונת של המודלים שלה.
השאלה המשפטית מורכבת יותר מעצם הופעת החתימה. פרופ' ג'יימס גרימלמן מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת קורנל אמר ל־Nieman Lab כי תביעת זכויות יוצרים תתמקד ככל הנראה בשאלה אם המערכת העתיקה מרכיבים מוגנים מהיצירות. מבחינת האמנים, לעומת זאת, הפגיעה כבר ברורה: שמם מופיע על עבודה שלא עשו, והקהל לא תמיד יודע להבחין.
