לאחר 7 וחצי שנים: השופט אורן שוורץ מחייב הבוקר (שני) את הדס שטייף וגלי צה"ל, לפצות ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, בסכום של כ-450 אלף שקלים על הפריצה לטלפון הנייד שלו והשימוש בתוצרים שהתקבלו בעבירה.
נזכיר כי בסוף 2018 נחשפה פרשה שהרעידה את מערכת המשפט. לידי הדס שטייף, אז כתבת הפלילים של גלי צה”ל, הגיעו תכנים שנשלפו מטלפונים סלולריים שהיו שייכים לנוה.
לפי מסמך של פרקליטות המדינה מ-2021, הטלפונים הגיעו לידי שטייף כשהם “מפורמטים” וריקים מתוכן. שטייף פנתה לאדם שסייע לה בהפקת המידע מהמכשירים, ובהמשך הועברו החומרים לגורמי אכיפת החוק.
מהחומרים שנמצאו על הטלפונים עלו חשדות הנוגעים להתנהלותו של נוה, שכיהן באותה תקופה כראש לשכת עורכי הדין, ובין היתר לקשרים בינו לבין השופטת אתי כרייף ולחשדות הנוגעים למינויים במערכת המשפט.
הפרסום הוביל לפתיחת חקירה פלילית בפרשת “מין תמורת מינוי”. אך במקביל, נוה טען כי הטלפונים שלו נלקחו שלא כדין, וכי המידע האישי שהיה בהם נשלף תוך פגיעה בפרטיותו. בעקבות זאת הוא הגיש תביעה אזרחית נגד שטייף, אנשי גלי צה”ל וגורמים נוספים.
בתביעה המקורית דרש נוה פיצוי של מיליוני שקלים, וטען בין היתר כי שטייף החזיקה במכשירים ובמידע שהוצא מהם שלא כדין ועשתה שימוש בתוכן הפרטי.
בהמשך החליטה הפרקליטות שלא להעמיד לדין את נוה בפרשת “מין תמורת מינוי”. לפי הדיווחים על החלטת הפרקליטות, האופן שבו הושג המידע מהטלפונים היה גורם משמעותי בהחלטה, לצד שאלות משפטיות אחרות שנגעו לראיות ולסיכויי ההרשעה.
כלומר, גם אם החומרים שהגיעו מהטלפונים העלו שאלות קשות, השאלה המשפטית הייתה האם ניתן להשתמש בהם במסגרת הליך פלילי כאשר דרך השגתם שנויה במחלוקת.
ובמקביל – גם שטייף נחקרה. הפרשה לא הסתיימה בתביעה של נוה. שטייף עצמה נחקרה באזהרה בפרשה הנוגעת להדלפת תכני הטלפון. בסופו של דבר לא הוגש נגדה כתב אישום בפרשה זו.
המשמעות הייתה שהסיפור התפצל לשני מסלולים: מצד אחד, ההליך הפלילי וההחלטה שלא להעמיד לדין את המעורבים; מצד שני, התביעה האזרחית של נוה, שבה הוא טען כי עצם השגת המידע והשימוש בו גרמו לו נזק.
במקביל להתמודדות שלה עם התביעה של נוה, שטייף טענה כי המדינה וגלי צה”ל לא העניקו לה את ההגנה שהייתה צריכה לקבל כעיתונאית שפעלה במסגרת עבודתה.
בשלב מסוים, ההליך האזרחי הוקפא בשלב מסוים בעקבות החקירה הפלילית, ולאחר שהמדינה הודיעה כי לא יינקטו נגד נוה הליכים פליליים בפרשה, הוסר המכשול והתביעה האזרחית חזרה להתנהל. השופט אורן שוורץ הורה על חידוש ההליכים.
בשנים שלאחר מכן נשמעו עדויות של המעורבים, ובהן גם של שטייף ושל אנשי גלי צה”ל. שטייף מצדה הכחישה כי היא זו שפרצה לטלפונים של נוה, וטענה כי היא נחשפה לתוכן שהגיע אליה. מנגד, נוה המשיך לטעון כי עצם השגת המידע והשימוש בו נעשו שלא כדין ופגעו בזכויותיו.
כך הפך התיק האזרחי למאבק על הרבה יותר מכסף: הוא הציב זו מול זו את זכותו של אדם לפרטיות ולשליטה במידע האישי שלו, מול חופש העיתונות והאינטרס הציבורי בחשיפת מידע על התנהלותם של בעלי תפקידים ציבוריים.
והיום, אחרי שנים של הליכים, העימות הזה הגיע להכרעה בבית המשפט המחוזי – עם חיובם של שטייף וגלי צה”ל בפיצוי לנוה.
עו"ד דודי זילברבוים, המייצג את הדס שטייף מסר: "בית המשפט קבע כי מטרתה המרכזית של שטייף הייתה ביצוע תחקיר עיתונאי שבתחום עיסוקה, ובנושא שהיה בו עניין ציבורי מובהק של יחסים פסולים במינוי שופטים.
כמו כן נקבע כי הפרסומים לא היו כוזבים, אלא שיקפו את המציאות העובדתית והתבססו על תכתובות אותנטיות. בדין קבע בית המשפט שגלי צה"ל אחראית על פעולותיה. לא בכדי דחה בית המשפט במלואה את התביעה לפיצוי בגין נזק ממוני, ואת הפיצוי בגין פגיעה בפרטיות העמיד על עשירית מהסכום שתבע נוה. אנו לומדים את פסק הדין, ובגלל החשיבות הגדולה וההשפעה על עבודת עיתונאים, נשקול להגיש ערעור.
עו"ד דודי זילברבוים, המייצג את הדס שטייף מסר: "בית המשפט קבע כי מטרתה המרכזית של שטייף הייתה ביצוע תחקיר עיתונאי שבתחום עיסוקה, ובנושא שהיה בו עניין ציבורי מובהק של יחסים פסולים במינוי שופטים.
כמו כן נקבע כי הפרסומים לא היו כוזבים, אלא שיקפו את המציאות העובדתית והתבססו על תכתובות אותנטיות. בדין קבע בית המשפט שגלי צה"ל אחראית על פעולותיה. לא בכדי דחה בית המשפט במלואה את התביעה לפיצוי בגין נזק ממוני, ואת הפיצוי בגין פגיעה בפרטיות העמיד על עשירית מהסכום שתבע נוה. אנו לומדים את פסק הדין, ובגלל החשיבות הגדולה וההשפעה על עבודת עיתונאים, נשקול להגיש ערעור".
יש גבול