
חמאס ניסה שלוש פעמים במהלך החודש להרוג ולחטוף חיילים באזור הקו הצהוב ברצועת עזה, כך פרסם הערב (שלישי) העיתונאי משה נוי. לדבריו, בתקריות שלא דווחו לציבור נהרגו מחבלים רבים, והאירועים הסתיימו ללא חטיפת חיילים.
הפרסום מגיע בהמשך לאזהרת שר הביטחון מפני ניסיונות לחטוף חיילים או אזרחים. לפי נוי, מדובר בין היתר באירועים קונקרטיים שכבר התרחשו באזור ציר סאלח א-דין, וכלל הפרטים פורסמו באישור הצנזורה.
התקרית הראשונה התרחשה בליל 4 בספטמבר, אז עלה דחפור D9 על זירת מטענים גדולה וקרע את חוטי ההפעלה, ובכך מנע את הפעלתם. במקביל, מחבלים פתחו באש כבדה והכוחות נסוגו מהאזור. צה"ל תקף בתגובה שלוש מטרות ודיווח לציבור רק על תקרית הירי.
למחרת אותרו בזירה עשר גופות של מחבלים וממצאים שהעידו כי עשרות מחבלים נוספים נמלטו. על פי ההערכה המודיעינית שפורסמה, המחבלים תכננו להפעיל את המטענים, לפתוח באש, ובחסות המהומה לחטוף ולהרוג חיילים.
בתקרית נוספת, שהתרחשה בבוקר 4 בספטמבר, נשלח לאזור דחפור "פנדה" המופעל מרחוק. הכלי עלה על מטען שהתפוצץ, אך באירוע לא היו נפגעים. גם תקרית זו לא דווחה לציבור.
בתקרית השלישית שבו הכוחות לאזור, וכלי הנדסי נוסף עלה על מטען. ארבעה טנקים שהוקפצו למקום לא הצליחו להגיע בשל תקלות טכניות, והכוחות נסוגו. חיל האוויר תקף מספר מטרות בתגובה.
אחד הלוחמים אמר ל-JNS: "ניסו לחטוף פה חיילים, והתגובה מאוד מינורית. התקפיות סמליות של חיל האוויר וחזרה לשגרה שהיא ממש 6 באוקטובר. התחושה שאני קיבלתי כחייל היא שאם יורים עליי, מצופה ממני לברוח".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בניגוד לפרסום, הטענה לפיה חיילי צה״ל היו נתונים לניסיונות חטיפה חוזרים ונשנים במרחב הקו הצהוב בצפון רצועת עזה שקרית. בכלל האירועים בהם כלים הנדסיים של צה״ל נפגעו כתוצאה מהפעלת מטענים פורסמו בשקיפות הודעות לציבור מטעם דובר צה״ל. כמו כן, גם אירוע שמיעת ירי במרחב בתחילת חודש ספטמבר דווח ופורסם לציבור. צה״ל תקף בתגובה לאירועים אלו".
"הטענה שלפיה צה״ל נסוג מהקו הצהוב בעקבות אירועים מבצעיים אינה נכונה. כל טענה אחרת משוללת כל ייסוד. כוחות צה״ל בפיקוד הדרום פועלים במרחב הקו הצהוב, ובכל מקום בו יש צורך מבצעי, ממשיכים לרדוף, לסכל אויב ולהסיר איומים בהתאם להסכם וימשיכו לפעול להסרת כל איום מיידי".
לצערי אני מאמין לחייל ולא לדובר צה"ל שחוזר ומשקר.עד שתהיה חטיפה מוצלחת ואז האמת תתפוצץ לו בפנים. בושה לדובר צהל