
כל מי שקיבל פעם זימון לבית המשפט חס וחלילה, מבין את ההרגשה הלא נעימה בהתייצבות לפני שופט בשר ודם שמאיים להטיל על האדם קנס או חמור מכך מאסר, באולם קטן שהדבר היחיד שרוצים לעשות כמה שיותר מהר זה לברוח ממנו.
עכשיו תארו לעצמכם שמדובר בהיכל משפט של מלך מלכי המלכים, והתחושה מן הסתם תהיה מלחיצה הרבה יותר.
אבל בעולם היהודי המצב שונה לגמרי. המגיעים לדין לובשים לבן ומתעטפים בטלית, ושמחים בידיעה שעל רחמי השם הם בטוחים ולסליחתו הם מקווים ומתפללים שיחתמו לחיים טובים.
רגע לפני ערב יום כיפור ובסיומו של שבוע ימות החול שחלפו מאז שני ימי ראש השנה, שהם גם הימים הראשונים של עשרת ימי תשובה, כדאי להכיר את מדד החוויות הרוחניות של היום הקדוש הזה ולדרג אותן מתחילתו עד סופו כדי להתכונן מראש ליום הקדוש בשנה שכולו תפילה וחיזוק באמונה.

מקום חמישי: מנחה של ערב יו"כ
התפילה המקדימה של היום הקדוש. מגיעים אליה בבגדי חול אך אומרים בה לראשונה וידוי מלא בלחש עם הכאות על הלב באמירת נוסח "על חטא שחטאנו" שייאמר בכל תפילות יום הכיפורים למעט נעילה. וידוי הוא החלק המהותי של תהליך התשובה וחשיבותו רבה, אבל בתפילות יום הכיפורים נחשבת תפילה זו בעיני רבים כתפילת יום חול רגילה עם תוספת מכינה ליום הקדוש. תפילת מנחה בערב יום כיפור נקבעת תמיד מוקדם ככל שניתן בזמן "מנחה גדולה", כדי שניתן יהיה להמשיך להתכונן לצום בסעודה מפסקת מבעוד יום.
רגע מיוחד בפני עצמו שאין לו דירוג בין המקום החמישי לרביעי היא תפילת "כל נדרי" המרגשת רבים גם בשל הקשר ההיסטורי למלחמת יום הכיפורים ובשל הלחן המיוחד שלה שלא משאיר אישה ואיש במצב אדיש.

מקום רביעי: בין תפילת שחרית למוסף
הזמן בין התפילות מוקדש ברוב המניינים לאמירת דבר תורה וחיזוק לקראת תפילת מוסף במקום הקידוש המסורתי בראש השנה. רגע לפני שבעל התפילה של מוסף יאמר בקול את תפילת "הנני העני ממעש" במניינים בנוסח אשכנז, יש מעין נפילת מתח רגעית של "מה עושים עכשיו" וגם סוג של הפסקה לאלה שברוך השם הוריהם בחיים ויוצאים מבית הכנסת בזמן תפילת הזכרת הנשמות "יזכור". עדיין חשוב לזכור שזה היום הקדוש ביותר לעם היהודי, ולכן כדאי להימנע בזמן הפנוי מדיבורי חולין ורכילות ומומלץ במקום זה לומר פרקי תהילים או ללמוד את ספר המוסר "שערי תשובה".
מקום שלישי: אמת מה נהדר
"סדר העבודה" זהו החלק העיקרי בתפילת מוסף של יום הכיפורים, והוא מתאר בפירוט ובחוויה חיה את עבודת הכהן הגדול ביום כיפור בבית המקדש. מי שניחן בדמיון עשיר יכול לראות בעיני רוחו את העם העומד בעזרת ישראל בזמן שהמקדש היה קיים, ומי שלא פשוט נופל על פניו מתי שכל הקהל כורע על ברכיו ומרוכז בתפילתו האישית.
זהו אחד המראות המיוחדים של היום, וכדאי להתחבר אליו הרבה לפני כן בעזרת יצירתו המשובחת של הזמר ישי ריבו.
ברוב המניינים הישיבתיים והדתיים הלאומיים מסתיים "סדר העבודה" בשירה אדירה של "אמת מה נהדר היה כהן גדול" בלחן מרומם נפש ומשמח בביצוע אברהם פריד.

מקום שני: תפילת נעילה
התפילה המכונה "נעילה" זו התפילה שבזמנה כל בתי הכנסת בארץ מלאים במהלכה, וכל החזנים למדו איך להאריך אותה כנדרש לפי זמני היום וצאת הצום.
תפילת "נעילה" נפתחת במזמור תהילים "אשרי יושבי ביתך" שלא אומרים במנחה ביום כיפור, וממשיכה בקטעי סליחות ותפילות אחרונות ליום הקדוש, שבמרכזן המשפט שמכריז בעל התפילה וכולם חוזרים אחריו בקול: “פתח לנו שער, בעת נעילת שער כי פנה יום". ואין עין יבשה באולם בזמן הזה ואפילו טוב לבכות כי שערי דמעות לא ננעלים.

מקום ראשון: קבלת עול מלכות שמיים ותקיעת שופר
כל בתי הכנסת מפרסמים את זמן תקיעת שופר המסמל את סיום הצום, אבל כדאי ורצוי לכל מי שרוצה להתחבר לרגע השיא של היום הקדוש בשנה להגיע לבית הכנסת הרבה לפני כן כדי לומר עם כל הקהל את "מעמד קבלת עול מלכות שמים" בסוף תפילת נעילה. אחרי "אבינו מלכנו" אומרים החזן והקהל "שמע ישראל" ומסיימים את התפילה בהכרזה בקול גדול כאיש אחד בלב אחד: “השם הוא האלוקים" ולא רק פעם אחת אלא שבע פעמים, ומיד אחר כך פורץ כל הקהל בשירת "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".
זהו רגע השיא של יום הכיפורים ואולי גם של חגי תשרי כולם.
הרגע היחיד שעשוי להתעלות עליו בעיני רבים ורבנים, הוא הנקודה המרגשת ביותר בערב שמיני עצרת ושמחת תורה בה נפתח ארון הקודש לפני ההקפות והחזן אומר בקול את מה שכל הקהל מרגיש בלב:
"אתה הראת לדעת כי השם הוא האלוקים- אין עוד מלבדו".



דתות/כתות=שטיפות מוח רווחיות.כולן. ראינו כמה הגנו על המאמינים בהן מאסונות ואין הוכחה שיעזרו אחרי המוות. לעומת זאת-לאבולוציה יש הרבה הוכחות. הגיע הזמן להפריד דת ממדינה ולגיוס שיוויוני!!