מסע הלוויה של רס"ל יהודה יקותיאל כ"ץ הי"ד, הנעדר האחרון מקרב סולטן יעקוב, יצא הבוקר מישיבת כרם ביבנה, המקום שבו למד, צמח ובית המדרש שממנו יצא למלחמת לבנון הראשונה לפני 44 שנים.
במשך עשרות שנים התפללו בישיבה להשבתו של יהודה, והבוקר, לאחר שהושבו עצמותיו לישראל, התכנסו רבני הישיבה, תלמידיה, בוגריה וחבריו להיפרד ממנו בפעם האחרונה, בדרכו לקבורה בהר הזיתים בירושלים.
ראש ישיבת כרם ביבנה, הרב גבריאל סרף, עמד על המשמעות שבכך שמסע הלוויה יוצא דווקא מבית המדרש שבו למד יהודה לפני שיצא לקרב: "התחושה שלי שזה הרגע שבו יהודה כץ חוזר כאן לישיבה ואומר לנו: 'עשיתי שליחותכם'".
עוד הוסיף: "יהודה גדל וצמח וינק וקיבל ועיצב את כל אישיותו הרוחנית והתורנית ויצא אל שדה הקרב מתוך שליחות גדולה של הישיבה עבור עם ישראל, עבור כלל ישראל".
הרב סרף סיפר על דמותו של יהודה כפי שהיא מצטיירת מתוך העדויות והסיפורים שהותיר אחריו: "דמות של מלאך ה' צבאות, דמות של שליחות עבור עם ישראל ברמ"ח איבריו ושס"ה גידיו".
למלחמה יוצאים מבית המדרש
הרב ברוך וידר, ראש ישיבת הכותל, סיפר על אחד הרגעים האחרונים שבהם נפרד יהודה מחבריו בישיבה.
יהודה כבר עלה לאוטובוס שעמד לצאת צפונה, אך בשלב מסוים ירד ממנו. חבריו המתינו, והוא חזר לבית המדרש: "שאלו אותו: למה הלכת? אז הוא אומר להם: 'למלחמה לא יוצאים מתוך השירותים, למלחמה יוצאים מבית המדרש'".
הרב וידר הוסיף: "מה שמבהיל. שעכשיו הוא שוב יוצא לדרכו האחרונה מבית המדרש".
הוא סיפר גם על יהודה כחייל: "אני זוכר אותו, את הפנים שלו, עדין נפש, אור ה' על הפנים שלו. ממש שכינה על הפנים שלו. כולו תורה וכולו הוד ויופי פנימי וחיצוני".
הרב וידר חיבר את דמותו של יהודה לדורות של תלמידי חכמים שיצאו מבית המדרש להילחם על עם ישראל: "יהודה חברנו השם יקום דמו הוא המשך תלמידי רבי עקיבא בדור הגאולה".
הגמרא הקטנה מתחת לפנס
ראש ישיבת כרם ביבנה, הרב אהרן פרידמן, סיפר על הסיפורים שחזרו ועלו בימים האחרונים סביב דמותו של יהודה.
"כשיהודה היה בטירונות, היו כולם נכנסים אל האוהל לישון, והוא היה עומד מתחת לשמיכה עם פנס וגמרא קטנה כדי להספיק ללמוד עוד משהו".
גם כאשר הגיע ראש הישיבה לבקר את החיילים, יהודה הקפיד על כבודו באופן יוצא דופן. "כולם הגיעו לשיעור, ויהודה החליף בגדים ולבש מדי א', לכבוד ראש הישיבה".
הרב פרידמן סיפר כי לאחר שנודע על השבתו של יהודה, ניגש לספרייה שבה נשמרו ספריו ומחברותיו, ושם מצא תיעוד שכתב יהודה בעצמו לפני עשרות שנים.
בין הדברים שכתב יהודה על הנופלים במלחמה: "ההתבוננות בנופלים במלחמה זה מחייב אותנו לשינוי באורח חיינו, וזו חלק מההשפעה שלהם".
מה חושב יהודי בריצת בוקר?
הרב דוד תורג'מן, ראש ישיבת ההסדר בדימונה, סיפר על רגע מתקופת השירות הצבאי המשותפת עם יהודה.
"בשירותנו בבקעה" סיפר "נהגנו לצאת לריצת בוקר לפני תפילת שחרית. אז אצלנו הביינישים היה דיון, איך מותר לרוץ לפני התפילה?"
באחד הימים, במהלך הריצה, פנה אליו יהודה ושאל: "מאיפה יודעים שצריך לרוץ לפני התפילה?"
ואז יהודה השיב לו מתוך הגמרא: "ונדעה נרדפה לדעת את ה' - מכאן שמצווה לרוץ לבית הכנסת".
"יהודה היה הפאר של כרם ביבנה"
נשיא ישיבת כרם ביבנה לשעבר, הרב מרדכי גרינברג, סיפר על דמותו של יהודה ועל ההשפעה שהייתה לו על סביבת.
הוא הזכיר את דברי הגמרא בסוף מסכת יומא על אדם שגורם לכך ש"שם שמיים מתאהב על ידך", ואת הפסוק "ישראל אשר בך אתפאר".
הרב תאר שיהודה היה בדיוק אדם כזה.
"יהודה היה תלמיד חכם עצום" סיפר "הוא היה אומר לחבריו כל הזמן: 'בואו נלמד תורה, נעשה קצת נחת רוח לריבונו של עולם'. כל מה שהוא עשה תמיד היה מקושר עם ריבונו של עולם".
לדבריו, דווקא הנוכחות שלו השפיעה על הסובבים אותו: "לידו אף אחד לא מספר איזה בדיחה טפלה. וכשלמדו איתו חברותא, אתה לא יכול להשחיל באמצע פוליטיקה וכל מיני דברים, בטח לא בדיחות. זה לא שייך אצלו".
הרב גרינברג סיפר כי גם בצבא ההשפעה של יהודה דווקא התעצמה. לדבריו, חיילים חילונים ביקשו ממנו להניח להם תפילין, ומפקדו אף אמר כי "אם צדיק כמו יהודה איתנו בטנק, אין מה לדאוג במלחמה".
